מדוע התפתחה הזברה עם הפסים המוכרים בשחור ולבן? שאלה זו מעסיקה את הביולוגים במשך עשרות שנים, אולם כעת מדווח ה- BBC כי חוקרים מהונגריה ושבדיה פתרו את החידה.
הפסים, כך טענו המדענים בעיתון מדעי לביולוגיה ניסויית, נועדו להרחיק חרקים מעופפים המוצצים דם. החוקרים טוענים, לאחר מחקר, כי צורת הפסים הדקים הופכת את הזברה ל"לא אטרקטיבית" עבור חרקים מעופפים. המפתח להבנת הדבר היא הדרך בה משתקף האור בדוגמת הפסים.
"התחלנו מחקר של סוסים בצבעי שחור, לבן וחום", הסבירה ד"ר סוזנה אקסון מאוניברסיטת לונד, אחת מצוות החוקרים. "מצאנו בסוסים השחורים והחומים שמתקבלת קוטביות רוחבית של האור המוחזר לעיני החרקים".
אקסון המשיכה והסבירה, כי האפקט הזה גרם לסוסים אילו להפוך לאטרקטיביים במיוחד עבור המעופפים. המשמעות של הממצא הזה היא כי האור הפוגע בסוסים החומים והשחורים מוחזר בצורה רוחבית (כמו נחש מתפתל) לעיני החרקים.
"מהסוסים הלבנים מקבלים החזרה לא קוטבית של האור", היא הסבירה. כלומר, האור מוחזר לכל הכיוונים ביחד, ולכן הופך לפחות אטרקטיבי לחרקים מעופפים. כתוצאה מכך הסוסים הבהירים פחות מוטרדים מחרקים מעופפים.
לאחר הגילוי הזה התעניינו החוקרים בזברות. הם רצו לברר כיצד משפיעים הפסים על שבירת האור, ועל הטרדות החרקים המעופפים.
החוקרים יצרו דגמי סוסים בגודל טבעי בשדה פתוח. כל סוס נצבע בדוגמא אחרת (נקודות, פסים ברחבים שונים ועוד). כל דגם נמרח בדבק חרקים על מנת לבדוק כמה חרקים נתפסו עליו. הדגם שהיה הכי קרוב לפסי הזברה, מבחינת עובי, היה עם הכי פחות חרקים דבוקים אליו. "אפילו פחות מאשר סוסים לבנים", אמרה ד"ר אקסון כשהסבירה את הפתעת החוקרים, שהרי לזברה עדיין יש פסים שחורים המחזירים את האור בצורה קוטבית- רוחבית.
החוקרים יודעים שעליהם לבצע ניסויים נוספים בתחום, שכן אם זו הייתה הסיבה היחידה לפסי הזברה, היינו אמורים לראות יותר חיות מפוספסות בטבע.