הבד"ץ הלאומי הראשון

התחרות מול הבד"צים החרדיים בעיצומה, אולם גם שם מודים כי הבד"ץ הדתי לא נופל מהם ברמות ההידור והחומרות.

ניצן קידר, בשבע , י"ז בשבט תשע"ב

הרב עזרא שיינברג בבדיקת סכין שחיטה
הרב עזרא שיינברג בבדיקת סכין שחיטה
ניצן קידר

גורמים שונים בציונות הדתית השתעשעו לא אחת ברעיון הקמת קו כשרות לציבור הדתי-לאומי. אלא שבכל פעם שרעיון כזה עלה, ואולי אפילו נעשו ניסיונות של ממש לפעול בכיוון הזה, היה מי שטירפד את המהלך. בדרך כלל היה זה הפחד מפני המלחמה מול גופי כשרות אחרים, גדולים וותיקים, הפועלים מתוך הציבור החרדי.

אלא שכעת יש מי שהחליט לעשות מעשה ולהקים קו כשרות שיהיה מזוהה עם הציבור הדתי-לאומי. את המטרייה הרוחנית וההדרכה המעשית מספק רבה של צפת הרב שמואל אליהו, ואת המערך הטכני של הקו שזכה לשם 'בד"ץ אורות אליהו', על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, מוביל ראש הישיבה הגבוהה 'אורות האר"י' בעיר, הרב עזרא שיינברג.

לאכול בראש שקט

שני הרבנים עמלים על הרעיון כבר למעלה משנתיים. במשך תקופה מסוימת היה ניסיון מוצלח להפיץ באזור הצפון עופות כשרים של המותג החדש, ולאחר שאכן נרשם ביקוש לקו הכשרות החדש, הוחלט להתרחב.

הרב עזרא שיינברג מספר ל'בשבע' כי הביקוש בציבור לקו כשרות שיהיה מזוהה עם רבנים דתיים-לאומיים, הוא שהביא להחלטה להקים את בד"ץ 'אורות אליהו': "התחלנו בעניינים נקודתיים הקשורים לרמה הפנימית של העבודה בעיר צפת, וזיהינו צמא גדול לכשרות כזו, ועל כן התחלנו לחשוב בצורה רצינית יותר על התפתחות".

קיימתם התייעצויות עם גורמים בעולם הכשרות לפני שיצאתם לדרך?

"היועץ המשפטי של משרד הדתות וגם אנשי הרבנות הורו לנו מה מותר ומה אסור, אפילו ברמת התווית של ההכשר, כדי שלא תארע תקלה על ידינו. בשל כך נבחר גם השם בד"ץ אורות אליהו, כך שכולם יודעים מה מסתתר מאחורי השם 'אליהו' ואיזה רב עומד מאחורינו. אנחנו צמודים להוראותיו של המרא דאתרא, הרב שמואל אליהו, שהוא גם חבר הרבנות הראשית לישראל. כל דבר ועניין עובר ביקורת קפדנית ומדוקדקת והכוונה של הרב. בשל העובדה שהוא רב עיר וגם חבר מועצת הרבנות הראשית ויש חוק האוסר עליו לתת כשרות מטעם גוף עצמאי, אני חותם על התעודות".

רונן גימני, מנכ"ל הבד"ץ הדתי-לאומי החדש, מסביר כי הרבנים בצפת, כמו גם רבנים רבים אחרים חובשי כיפה סרוגה ברחבי הארץ, מקבלים לא מעט שאלות לגבי הכשרים ומהותם. כתוצאה מכך נוצרו מצבים מביכים, שהובילו למחשבה על הצורך בהקמת גוף כשרות חדש. "הרבנים נשאלו שאלות, ולא תמיד היו שלמים עם כשרות זו אחרת, והתקשו להמליץ לציבור מה לעשות. האמירה בהקמת הבד"ץ היא שכעת אפשר בצורה ודאית לסמוך על הכשרות. אפשר לאכול בראש שקט".

הרב שיינברג מוסיף כי "הציבור שמחפש כשרות, יודע שלא תמיד משלמים על ההכשר אלא על דברים שבדרך, שאין טעם להרחיב בהם. המטרה והאידיאולוגיה היו שהרבנים שלנו יובילו את הכשרות, והיה לכך ביקוש אדיר. אנחנו עדיין בבנייה של הדברים – שכבר נותנים את אותותיהם בחוץ".

הבד"ץ החדש עוסק בימים אלה בעיקר במתן הכשרים למוצרי עוף, ומתכוון בתוך זמן קצר להתרחב גם אל שוק הבקר. העומדים בראשו בוחנים כל העת את קצב התקדמות העניינים כדי לנסות לענות על הביקוש, אבל גם לעשות זאת מתוך כובד ראש.

הרב שיינברג מספר כי "אנחנו בודקים כל העת ראשית מה הצורך האמיתי של הציבור, באילו מוצרים הוא מעוניין בכשרות כזאת, ושנית לאילו מטרות אנחנו רוצים ומסוגלים להגיע".

ואיפה אתם עומדים היום?

"כאשר פרסמנו מודעות, והציבור קרא והבין שגוף הכשרות החדש הוא עובדה מוגמרת, קיבלנו הרבה מאוד פניות. יש דברים שלא חשבנו שנוכל להתמודד איתם גם בעוד חצי שנה, וקורמים עור וגידים בימים אלה ממש. אנחנו בודקים כל בקשה לגופה. כרגע אנחנו מתרכזים בשוק הבשר, כשרויות למזון מוכן ואולמות אירועים, אבל שומעים כל העת על בקשות לתחומים אחרים שהכשרות נדרשת בהם. יש כמה יוזמות בנושא שהן בבנייה ובינתיים השתיקה יפה להן. יהיו בשורות בעתיד, ואני מדבר על התפתחויות של ימים או שבועות לכל היותר. אחד מהרבנים שהתייעצנו עימו אמר לנו שכדאי לעבוד בהדרגה ולא לצאת עם בשורה גדולה מדי. אנחנו זוכים לתמיכה והיתה לנו ישיבת עבודה עם נותני הכשרויות הגדולים ביותר בעולם, שאמרו לנו שהם מוכנים להעמיד לרשותנו את כל העזרה והסיוע".

כשהרב שיינברג מדבר על התפתחויות, מדובר בעיקר על מפעלים ששוקלים האם להתחבר לגוף הכשרות החדש, וכן למסעדות, כרגע בעיקר באזור הצפון.

רונן גימני טוען שהמבחן הגדול של הבד"ץ יהיה ביחס של הציבור הדתי-לאומי אליו: "מן הראוי שאנשים יחזקו את הציבור שלהם, ואת הרבנים שהם מרגישים שייכות אליהם. הדוגמה הטובה לכך היא זו: אם עומד בפניי מוצר ישראלי או מוצר מסין, אני כאזרח ישראלי אכפתי מוכן לשלם עוד כמה אגורות ולקנות תוצרת הארץ. כך מי שיקנה את המוצרים שלנו, מחזק בעצם את הציבור כולו ומאדיר אותו. אנחנו לא באים לעשות כאן מסחרה או להרוויח. הרצון הוא לתת את הכשרות המהודרת ביותר, במחיר הזול ביותר שאפשר להציע. יש כאן עניין אידיאולוגי נטו".

וצריך בשביל זה קו כשרות מיוחד?

"בוא נודה על האמת, היום לא סופרים את הציבור הציוני-דתי בכל הקשור לכשרות. אנחנו מזוהים כמי שמספיקה לו הכשרות הפשוטה ביותר של הרבנות, וזה פשוט לא נכון. דווקא בציבור שלנו יש מי שעושים מאמצים כבירים לשמור על חומרות הכשרות. אף פעם לא התייחסו אל הדתיים-לאומיים כצרכני בד"ץ, והנחת היסוד השגויה הזו, שהובילה אנשים רבים לחפש כשרויות של בד"ץ זה או אחר, הביאה להקמת הכשרות שלנו. מדוע הציבור הציוני דתי-צריך לפרנס את בד"ץ העדה החרדית או את בד"ץ בעלז, כשהוא יכול לעשות את אותו דבר בעצמו? אנשים דורשים כשרויות מהדרין כי הם חיים בסטנדרט הלכתי גבוה והם רוצים לחיות בלב שקט. בדיוק כמו שאנחנו מובילים בהשתלבות בצבא, כך אנחנו צריכים להוביל גם בהשתלבות בענף הכשרות".

 הרבנות הראשית תומכת
רונן גימני, מנכ"ל הבד"ץ: "מן הראוי שאנשים יחזקו את הציבור שלהם, ואת הרבנים שהם מרגישים שייכות אליהם. מי שיקנה את המוצרים שלנו, מחזק בעצם את הציבור כולו ומאדיר אותו. הרצון הוא לתת את הכשרות המהודרת ביותר, במחיר הזול ביותר שאפשר להציע. יש כאן עניין אידיאולוגי נטו"

פרגון הוא לא מונח מקובל בעולם הכשרויות. בשנים האחרונות ניתן היה לראות מלחמות של ממש בין הבד"צים החרדיים, וכעת צופים גם בבד"ץ 'אורות אליהו' שתהיה ביקורת, חלקה מורגשת כבר עכשיו. רונן גימני מספר שנציג של אחד מגופי הכשרות הפרטיים הגדולים ביותר ביקר בקווי השחיטה שלהם, ואמר כי אכן מדובר בהידורים שהוא לא נתקל בהם במקומות רבים. אבל מדובר באמת בפרגון יחיד.

גימני: "היתה ביקורת של אחד הבד"צים המובילים בארץ, ואחד הבכירים בגוף הזה אמר לנו שכל קו השחיטה שלנו טרף. אף אחד לא נבהל מהביקורת. למרבה ההפתעה, לפני ראש השנה התקשר אותו רב ואמר שיש לו מחסור גדול בעופות, והם מעוניינים בכמות הכי גדולה של עופות בכשרות שלנו שנוכל לספק. התעניינתי אצלו לגבי הסתירה בין שני האירועים, והוא הסביר לי שברור לו שהעובדים שלנו הם יראי שמיים ועושים את מלאכתם נאמנה, אך יש פוליטיקה והוא צריך להפגין נאמנות לגוף שהוא מייצג".

וזה לא המקרה היחיד. "היה ראש בד"ץ שהלך לרבנות הראשית ואמר שאנחנו מאכילים את הציבור נבלות וטרפות. רק זמן קצר קודם לכן הוא הפקיד בידינו מכתב המלצה. כשהוא נשאל בעניין, התקבלה ממנו ההבהרה הבאה: 'כשאני נמצא הכל בסדר, אבל כשבאתי לביקורת פתע הכל היה לא בסדר'".

קרה מקרה שאחד מגופי הכשרות פגע בעבודתכם?

"אותו ראש בד"ץ טירפד לנו כניסה לרשת שיווק גדולה, והוריד עבודה של חודשים ארוכים לטמיון. היינו במשא ומתן עם אותה רשת שלה עשרות סניפים ברחבי הארץ, ועברנו איתם את כל התהליכים. ממש לפני כמה שבועות, לפני שיצאנו במודעות בעיתונות, שוחחנו עם נציג הרשת והוא ביקש מאיתנו לפרסם את קיום הבד"ץ בעיתונים לפני שהוא ישווק אותנו. אחרי שיצא הפרסום, לפני כשבועיים, האיש לא ענה לטלפונים שלנו. מבירור שערכנו עלה שמישהו פשוט שם לנו רגל".

גימני מציין מקרה נוסף שאירע לפני כחצי שנה. "היינו צריכים לייבא בשר מחו"ל, וכבר קשרנו קשרים עם יבואן גדול. באחד מגופי הכשרות שמעו על הכוונות שלנו, והלכו לגויים שמחזיקים בבעלות של מפעל הבשר. הם הציעו להם יותר כסף, וגרמו לכך שאת הבשר הזה כבר לא קיבלנו, למרות שהכל היה מסוכם".

ובכל הענף הזה יש גורם חשוב אחד נוסף – הרבנות הראשית לישראל. ב'אורות אליהו' מספרים כי בתחילה לא היה פשוט לקבל את ההסכמות הנכונות, אבל מתברר שברבנות הראשית לישראל דווקא מפרגנים מאוד לגוף החדש. "אנחנו מברכים כל מי שעושה ותורם לביצור חומות הכשרות ולתועלת צרכני הכשרות בארץ. הרב שמואל אליהו מכהן כרב עיר וכחבר מועצת הרבנות הראשית וחבר בוועדת הכשרות שלה. מדובר ברב בעל ניסיון עצום והבנה מעמיקה בנושא הכשרות", נמסר לנו.

כאמור, בימים אלה עמלים בבד"ץ על התרחבות למתן כשרות בתחומים נוספים, אך השאלה הגדולה נותרה בעינה: האם הציבור יצביע ברגליים, וירכוש את המוצרים שעליהם תוטבע החותמת 'בד"ץ אורות אליהו'.