ברוב של שמונה שופטים נגד אחד
בג"ץ: "חנינת עברייני ההתנתקות" - חוקית

בית המשפט העליון דחה היום, ברוב של שמונה שופטים כנגד שופט אחד, את העתירה נגד החוק ל"חנינת עברייני ההתנתקות"

בני משה , ל' בשבט תשע"ב

קציני צה"ל בהתנתקות
קציני צה"ל בהתנתקות
פלאש 90

בית המשפט העליון דחה היום, ברוב של שמונה שופטים כנגד שופט אחד, את העתירה נגד החוק ל"חנינת עברייני ההתנתקות".

העתירה הוגשה נגד חוק שקיבלה הכנסת לפני כשנתיים, ב-25.1.2010 אשר קבע הסדרים מקלים שונים בעניינם של אנשים אשר התנגדותם הפומבית לתוכנית ההתנתקות עלתה כדי מעשים פליליים. ההסדרים שנקבעו בחקיקה התייחסו למספר מישורים; ביצוע גזרי דין או החלטות שניתנו לגביהם, מחיקת רישומיהם מן הרישום הפלילי במגבלות ובתנאים שנקבעו בחוק, ועיכוב הליכי משפט בעניינם. בחוק נקבעו שני סייגים עיקריים להחלת אותם הסדרים: הראשון, סייג לפיו החוק לא יחול על עבירות אלימות חמורות, בהתאם לרשימת עבירות שפורטה בחוק. השני, כי החוק לא יחול על הליכים המתנהלים בבית דין צבאי.

בחודש יולי בשנה שעברה, הורו שופטי בית המשפט העליון דורית ביניש, אשר גרוניס ועוזי פוגלמן למדינה לנמק מדוע לא יבוטל חוק החנינה, בטענה כי הוא פוגע בעיקרון השיוויון. העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין עומר שץ ויפתח כהן, בשם 12 מפגינים שנעצרו בשייח ג'ראח.

טענתם המרכזית של העותרים הייתה שהחוק פוגע בעקרון השוויון בפני החוק, שכן הוא מעניק לקבוצה מסוימת –פוליטית ואידיאולוגית – פטור מהחלת הדין הפלילי על עבירות שבוצעו על-ידם. זאת, מבלי שמוענקת הקלה דומה ליתר הפרטים בחברה, ביניהם העותרים שחלקם היו מעורבים בפעילות על רקע התנגדות אידיאולוגית למדיניות הממשלה בהקשרים שונים, ונפתחו נגדם הליכים פליליים.  

בדעת הרוב מפיה של הנשיאה דורית ביניש, קבע בית המשפט כי החוק אכן פוגע בזכות לשוויון בפני החוק, בקובעו הסדר של אכיפה בררנית ביחס לקבוצה מסוימת וביחס לעבירות מסוימות. קבוצה זו – מי שבעניינם נפתחו הליכים פליליים על רקע התנגדות לתוכנית ההתנתקות – הינה קבוצה מובחנת ומובהקת, פוליטית ואידיאולוגית, הנהנית מתמיכתו של רוב פוליטי בכנסת.

עם זאת, בית המשפט קבע כי גם אם פוגע החוק בשוויון, מדובר בפגיעה העומדת באמות המידה החוקתיות המוכרות בשיטתנו. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה.

השופטת דורית ביניש, שהובילה את דעת הרוב כתבה בפסק דינה כי " נראה כי מעטים יחלקו על כך שאירוע ההתנתקות היווה אירוע ייחודי בעוצמתו ובהיקפו בהיסטוריה של החברה והציבור בישראל. ישראלים רבים, אשר במהלך שנים זכו לגיבוי ותמיכה מצד המדינה להתיישב ברצועת עזה ובצפון השומרון ולבסס שם את חייהם, נדרשו לעזוב את ביתם ואת מרכז חייהם בניגוד לרצונם.. אין ספק כי ברקע הפרות החוק עמדו נסיבות יוצאות דופן. עוצמותיו של האירוע היו חריגות בהיקפן ובמשמעותן, עוררו מחלוקות חריפות בקרב הציבור בישראל ויצרו קרע בין חלקים שונים בחברה, שספק אם אוחה גם בחלוף שנים מספר מאז האירועים עצמם. יתכן כי הדבר נובע, בין היתר, מתחושות התסכול שעדיין מלוות את המפונים בעקבות טיפול המדינה בהם לאחר אירועי ההתנתקות".

השופט סלים ג'ובראן היה בדעת מיעוט, כשקבע כי החוק פוגע בזכות החוקתית לשוויון ואינו עומד בדרישותיה של פסקת ההגבלה. לפיכך, דינו של החוק פסלות.

אורית סטרוק מנהלת אירגון זכויות האדם ביש"ע שיזמה ודחפה את החוק עד לחקיקה, והשתתפה בהכנת החומר למשיבים לעתירה, אמר בתגובה להחלטת בג"ץ שלא לפסול את חוק חנינת עברייני ההתנתקות:

?"אנו מברכים את הציבור הכתום על הנצחון החשוב. זהו רגע הסטורי בו גם ביהמ"ש העליון מכיר בעוול שנגרם למגורשים ולתומכיהם המפגינים הכתומים. ?אנו מקבלים בסיפוק גם את העובדה, שהשופטים התייחסו לטענה שנגד מתנגדי ההתנתקות הופעלה אכיפת-יתר, ולא פסלו אותה. כמי שישבו בדין באותם ימים חשוכים, הם יודעים שיש ממש בטענה זו. פסה"ד של בג"צ מלמד שלא היה מקום למסע ההפחדה שניהלו גורמים בפרקליטות המדינה לאורך כל הליך החקיקה של חוק החנינה".

בעקבות קביעת בג"צ כי לא יבוטל חוק החנינה למפגיני ההתנתקות, אומר יו''ר הכנסת, יוזם החוק ומוביל בקדנציה הקודמת, כי "היה ברור לנו מראש שהחוק יעמוד במבחן הביקורת השיפוטית ולא יבוטל, משום שלא היתה בו כל התגרות והתרסה כלפי שלטון החוק.

"מהלך זה נועד לרפא טראומה קשה שנוצרה בחברה הישראלית כתוצאה מההתנתקות, ויש להביא לריפוייה, והוא מסייע לאיחוי הקרע בחברה הישראלית ולתיקון העוול שנעשה למפונים ששילמו את מחיר הדמוקרטיה באופן הכבד ביותר", אומר יו"ר הכנסת.