שער הכניסה לאושוויץ. העתק בירושלים
שער הכניסה לאושוויץ. העתק בירושליםפלאש 90

העתק מדויק של השער המקורי שהוצב בכניסה למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, כולל השלט 'העבודה משחררת', הוצג השבוע בקניון ממילא. היצירה עוררה את חמתם של ניצולי שואה רבים בעיר שטענו כי המיצג פגע בהם מאוד.

בראיון לערוץ 7 מסביר ד"ר מרטין קיזלשטיין בן ה-87, כי הפסלים שלו נועדו להנציח את מעשי הזוועה שעשו הנאצים ליהודים, "צריכים להראות לכל העולם מה הנאצים עשו לנו. בקניון ממילא ביקשו להציג פסלים שקשורים לכלי נגינה, נזכרתי במחנה הריכוז באושוויץ. כשהיינו יוצאים לעבודה, היו שם שלושה מוסיקאים שנגנו לנו, בערב הם היו מנגנים לחיילים הגרמנים. בפסל שיצרתי יש שלושה אנשים מנגנים, למעלה כתוב העבודה משחררת, ועוד בית קטן שמראה איפה היינו. חשוב שתיירים מכל העולם שבאים לירושלים, יראו מה הם עשו לנו. מי שרוצה לשכוח מה שהם עשו לנו, הוא לא בן אדם. הם הרגו את אבא שלי ואת סבא שלי, אז איך אפשר לשכוח".

ד"ר קיזלשטיין רופא ותיק שזכה להיות יקיר ירושלים, מספר שהוא ניצל באושוויץ בזכות כישרונותיו כטבח, "באנו מבית חזק כלכלית, וידעתי גרמנית. לקחו אותי בהתחלה כמנקה בבית של המפקד, הייתי גונב עיתונים למחנה וככה ידענו מה קורה. יותר מאוחר בישלתי לגרמנים שהיו מאוד מרוצים וזה מה שהציל אותי".

גם היום שנים אחרי, כשהוא כבר דייר בית האבות, "אחוזת בית הכרם" בירושלים, הוא משתדל להנציח את מעשי הזוועה ואת הניצולים בפסלי ברונזה. קיזלשטיין כבר הציג תערוכות במקומות רבים בעולם, "אני בן אדם חצוי, מצד אחד יש לי משפחה פנטסטית ושמחה, אבל כל ערב אני חושב על אמא ואבא ואחותי שאני לא יודע מה קרה להם. יש לי הרבה כעס, אז אני עושה עבודות מברונזה. באחוזת בית הכרם, עשיתי פסל של ספסל עם שני זקנים, אחד מהם זה אבא שלי והשני זו אמא שלי".

מקניון ממילא נמסר בתגובה, כי בשדרה מוצגות המון תערוכות. לא תמיד הן תואמות את הציפיות של כל מגזר ומגזר. במקרה הספציפי הזה האמן ביטא את זיכרונו ועלינו לכבדו. הוא אמן מאוד רציני״.