"טרור תקשורתי"

דרך הסיקור התקשורתי של מחאת הקיץ האחרון עמדה במוקד המושב בכנס ירושלים שעסק באופן הסיקור של נושאים חברתיים. האם התקשורת משקרת?

שלמה פיוטרקובסקי , ה' באדר תשע"ב

מעורבות חד"ש הוסתרה. ליבסקינד
מעורבות חד"ש הוסתרה. ליבסקינד
צילום: ניסים לב



טוען....

'ממחאת האוהלים ועד הדרת נשים – סיקור עובדתי או קמפיין תקשורתי?' היה נושאו של אחד המושבים הסוערים שהתקיימו בכנס ירושלים התשיעי של העיתון "בשבע".

בראשית המושב התייחס לסיקור התקשורתי של מחאת הקיץ העורך הראשי של אתר ערוץ 7, עוזי ברוך, אשר טען כי מעטה הצביעות התקשורתי היה הפעם עבה מתמיד, "האוהלים ברוטשילד אינם חוקיים יותר ממאחזים אותם מפונים ביהודה ושומרון באישון לילה".

לדבריו, "עיתונאים לא שאלו את השאלות הקשות למעט שרון גל שחטף ביקורת חריפה על כך. ערוצי התקשורת ניהלו את מחאת האוהלים. בסופו של דבר כלי התקשורת הפסידו מהפסקת הפרסום ולכן היחס למחאות קרובות בעתיד יהיה אוהד פחות".

ברוך אף טען, כי הסיקור התקשורתי של נושא הדרת הנשים הוא לא יותר מאשר "סיכול ממוקד לחברה החרדית". לדבריו "ממתי אכפת לציבור החילוני מה קורה באוטובוס חרדי, זהו בלוף אחד גדול".

איש ערוץ 2, עמית סגל, התנגד לדבריו של ברוך ואמר, כי "אין קונספירציה שמאלנית, לא דומה גוש קטיף למחאה החברתית – אחוז התמיכה של העם הוא שונה לחלוטין ולכן הסיקור יהיה בהתאם. שאלות קשות אכן נשאלו. להתבכיין תמיד אפשר, תקשורת מגזרית אינה הדרך לתיקון עוולות תקשורתיות אלא תקשורת כללית. הדתיים הלאומיים הזניחו את התקשורת ולכן הסיקור הוא בהתאם".

במהלך המושב התפתח דיון בין שני עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד ושלום ירושלמי אודות השאלה מה תפקידה של העיתונות בסיקורה של מחאה דוגמת מחאת הקיץ האחרון.

לטענתו של ירושלמי, "תפקיד העיתונות הוא להילחם עבור צדק חברתי, לדאוג שנהיה מדינה נורמאלית כמו באירופה או באמריקה. שרון גל (עתונאי ערוץ 10 ששאל את דפני ליף על שירותה הצבאי - ש.פ) עשה מעשה שלא ייעשה, שירותה הצבאי של דפני ליף אינו רלוונטי להצלחתה בהוצאת מאות אלפים ברחובות".

ליבסקינד תקף את דבריו וטען כי התקשורת מעלה בתפקידה, "מי מחליט אילו מטרות הינן ראויות? מערכות עיתונים פורסמו ביודעין נתונים שקריים, למערכות היה עניין לנפח כדי לייצר את אם כל ההפגנות, כולם ידעו שמאחורי מחאת העגלות פעילות של חד"ש אך דאגו בכוונה להסתיר את העובדות".

ליבסקינד אף הביע פסימיות באשר לאפשרות של השפעה על התקשורת, "הדתיים המעטים ככל שיהיו בתקשורת הכללית אינם משנים דבר. עיתון ישראל היום מסוכן יותר מעיתון הארץ לדעתי מכיוון שאין לו תפיסת עולם אידיאולוגית שלמה, אלא תפיסת עולם עבור איש יחיד, הכתבות הבזויות שפורסמו בסוף השבוע שעבר לאחר התפטרותם של יועז הנדל ונתן אשל מלשכתו של ראש הממשלה משקפות את תפיסת העיתון".

סתיו שפיר פנתה אל הקהל בכנס ירושלים ואמרה, "חבל שלא השתתפתם במחאה החברתית – זה היה המאבק הציוני ביותר שיכול להיות, ובמקום לחבק ולהצטרף עולה חשדנות שאינה מובנת. כאשר אנו נלחמנו לגרד שקל אל שקל כדי לממן את המאבק פורסמו בתקשורת מאמרי קונספירציה על מימון ממקורות שונים. יכלה להיות לי קריירה אקדמית אך בחרתי לעזוב בשביל הצדק החברתי".

את הקמפיין התקשורתי בנושא הדרת הנשים הגדירה שפיר כ"מאבק להשחרת הציבור החרדי".

במהלך המושב הוצג סקר מיוחד שבוצע ע"י מכון מאגר מוחות עבור כנס ירושלים התשיעי של העיתון 'בשבע' בקרב הציבור היהודי בארץ במגמה לבחון את עמדותיו ביחס לאופן הסיקור של ערוצי התקשורת בנושא עסקת שליט ובנושא מחאת האוהלים.

בסקר עלה כי רוב גדול מבעלי הדעה (69%) סבור כי בנושא העסקה לשחרור גלעד שליט תמורת אלף מחבלים, ערוצי התקשורת בישראל סיקרו את הנושא באופן מוטה לטובת ביצוע העסקה. כרבע (27%) סבורים כי הסיקור התקשורתי היה מקצועי ואובייקטיבי.

רוב גדול מבעלי הדעה (65%) סבור כי בנושא מחאת האוהלים בקיץ האחרון, ערוצי התקשורת בישראל סיקרו את הנושא באופן מוטה בעד המחאה. כשליש (32%) סבורים כי הסיקור התקשורתי בנושא המחאה החברתית היה מקצועי ואובייקטיבי