מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון מכובד העוסק בתיעוד והנצחה של מורשתו של זאב ז'בוטינסקי.
במהלך השנים הוציא לאור המרכז פרסומים של חוקרים שונים, העוסקים בחקר של אספקטים שונים הקשורים למורשתו: תנועות הנוער, הקמת המדינה, תקופת השואה ועוד.
פרופסור יוסף נדבה חקר את התייחסותו של ז'בוטינסקי לנשים בכלל והוציא אותו לאור ב-1963.
בעקבות הטרנד של "הדרת נשים", שנלעס רבות לאחרונה בכל הקשר אפשרי, הוחלט במכון ז'בוטינסקי להוציא מחדש את המחקר.
תוצאותיו הן אכן מאוד תקינות פוליטית: ז'בוטניסקי תיאר את האישה כ"נפש ארוגה מחוטי פלדה ומחוטי משי", ופסק "אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מעדיף את האישה על הגבר".
בספר מובאים מכתבים שכתב לבני משפחתו, משולבים עם התבטאויות רלוונטיות, כתבים שלו וניתוחים של אייזיק רמבה, ד"ר יעקב ויינשל ושל העורך בעצמו.
מי שלא חשב כך, יגלה שאכן ז'בוטינסקי העריך נשים, כיבד אותן והתייחס אליהן בכבוד.
לצורך אישוש הטענה, ואולי כדי "לתפוס טרמפ" על הטרנד ולהכניס את פעילות המכון למודעות הציבורית, הספר יוצא לאור ללא כל הצדקה נוספת. אין בספר חידושים או עריכה מחודשת. אפילו הקלדה ועיצוב נעימים יותר, לא הושקעו בו.
זוהי למעשה גרסה מצולמת- אותה גרסה בדיוק, עם הגופן המוכר ממכונות הכתיבה של שנות ה-60.
חבל, כי העיצוב הכל כך מיושן מעלה תהיה על הצורך להוציא לאור ספר כדי לתפוס את הגל, מבלי להשקיע יותר בשביל שלהוצאה המחודשת יהיה גם ביקוש.