עורכי דין נלחמים למען העם והארץ

הכנס השנתי של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל התקיים היום. מנכ"ל הפורום קרא לעו"ד נוספים להצטרף לפורום כדי להעצים את הפעילות.

יוני קמפינסקי , י"ב באדר תשע"ב

כנס הפורום המשפטי
כנס הפורום המשפטי
דוברות

עורכי דין נלחמים למען העם והארץ

הפורום המשפטי למען ארץ ישראל קיים היום (שלישי) את הכנס השנתי.

מנכ"ל הפורום, נחי אייל, אמר כי "אם כל עורך דין לאומי ירתם למען העם והארץ אפילו אחוז אחד מזמנו, תהיה לנו השפעה מכרעת על מערכות השלטון והמשפט".

עשרות עורכי דין , כלכלנים ופעילים הגיעו לכנס שנערך באוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. הבאים שמעו סקירה ממנכ"ל הפורום נחי אייל, על פעילות הפורום ועל ההישגים האחרונים שלו. אייל פנה לעורכי הדין לגייס חברים נוספים לפורום כדי להעצים את  הפעילות ולהשפיע על רוח מערכות השלטון והמשפט.

בכנס הוכרז על הקמת ועדה חדשה במסגרת הפורום, ועדה לעניני מיסוי וכלכלה שבראשה יעמוד עו"ד איתי הכהן. עו"ד הכהן תיאר  כמה מהנושאים  שבהם תעסוק הוועדה: בחקיקה למען הקלה במס לנשים העובדות בעסק של המשפחה שאינן יכולות להנות ממדרגות המס הנמוכות החלות על יחיד. בקידום הגדלת אחוז ניכוי הוצאות רכב , שכן על פי הדין הקיים, רק 45% מהוצאות הרכב מוכרות גם כאשר הנישום יכול להוכיח בפועל כי הוצאות הרכב שלו בייצור הכנסתו הינן בשיעור גבוה יותר.  בצמצום שווי השימוש ברכב לנמנעים מנסיעה בשבתות ובימים טובים ובקידום מתן הנחה למגורים בישובי פריפריה.

במרכז הכנס התקיימה הרצאה של חבר הפורום, עו"ד ד"ר הראל ארנון שהציג חוות דעת שחיבר בנושאי המאחזים, אשר מתארת תמונה אחרת לגמרי מזו שהמדינה מציגה בפני שופטי בג"ץ ובפני הציבור כולו.

ד"ר ארנון שרטט את השינוי שחל בעמדותיה המשפטיות של המדינה ביחס לשטחי יהודה ושומרון. הוא תיאר את השתלשלות הענינים המשפטית והבהיר כי המאבק על יהודה ושומרון אינו משפטי כי אם פוליטי. מבחינה משפטית ברור כי למדינת ישראל יש את כל היכולת להגן על החזקתה בשטח, שכן עוד בכתב המנדט שאושר במועצת האו"ם בשנת 1922, נקבע כי לעם היהודי יש זכות להקים בית לאומי בארץ ישראל, גם בעבר הירדן. בשנת 1947 הבריטים השיבו לאו"ם את המנדט, באו"ם התקבלה תכנית החלוקה אך הערבים דחו אותה וכך הוכרזה באופן חד צדדי הקמתה של מדינת ישראל. בשנת 1967 בעצם חזרה ישראל לתפוס שטח שהיה מוקנה לה, שטח שאין עליו ריבונות מוסדרת, גם לא של ירדן.

ד"ר ארנון הסביר כי זו הייתה התפיסה של המדינה מאז ומתמיד, אלא שברבות השנים וברבות העתירות שהגישו ארגוני שמאל לבג"ץ, הטענה השתנתה עד שלפני כשבע שנים החליט בג"ץ כי השטחים נתונים בהגדרה של "תפיסה לוחמתית" וכי ישראל מחויבת בענין לדין הבינלאומי. למעשה, הפרשנות המשפטית יכולה להיות הפוכה: ישראל התנדבה להחיל את הדינים ההומניטריים הבינלאומיים, כדי לסייע לאוכלוסיה המתגוררת בשטח אך לא את הדין הבינלאומי בכללותו. כמו כן מכיוון שלא היה ריבון חוקי בשטח, ישראל אינה מחויבת לשמור על הדינים והחוקים שהיו קיימים תחת ההחזקה הירדנית.

בהרצאה הבהיר ד"ר ארנון כי את מושכלות היסוד הללו שנשכחו, חוות הדעת שחיבר מבקשות להביא למקבלי ההחלטות והוגשו לצוות המומחים שמינה ראש הממשלה לבחינת חוקיות המאחזים.