כשהמערכת דרשה אכיפה מוגברת מול הכתומים

השר איתן, יו"ר ועדת חוקה בתקופת העקירה, מספר על העמידה בפרץ מול האכיפה המוגברת כלפי מפגינים כתומים. "היו דברים ללא תקדים".

שמעון כהן , כ"ד באדר תשע"ב

מיכאל איתן בכנס הרצליה
מיכאל איתן בכנס הרצליה
צילום: פלאש 90

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם השר מיכאל איתן על הימים שקדמו לביצוע העקירה מגוש קטיף, ימים בהם הוא, כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, נדרש להתמודד עם ניסיונות המערכת המשפטית לנהוג ביד קשה ואכיפה מוגברת כלפי מפגיני הימין המוחים על העקירה המתקרבת. זאת בעקבות הדיווח המקיף ב'ישראל היום' ולפיו הפרקליטות מודה היום כי הפלתה לרעה במידה קיצונית את המפגינים הכתומים, ובין השאר שכנעה את חברי הכנסת לשמור על חשאיות הנושא.

בכתבה אותה פרסם העיתונאי נדב שרגאי הובאו דוגמאות ולפיהן פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום על סוגיות של מה בכך. בין השאר על עמידה בצד הדרך עם שלטי מחאה בתואנה שהם ביצעו מעשה "הנותן לאנשים בסביבה יסוד סביר לחשוש כי יעשו מעשה שיפר את השלום". כך גם נשללה כניסה לרחבת הכותל המערבי מבנות בתיקן נמצאו חולצות ועליהן הכיתוב 'גוש קטיף. יש לי אהבה והיא תנצח'. כך גם בוצעו מעצרי קטינים, בוצעו מעצרים קבוצתיים מבלי לדון בכל מקרה לגופו, נשללו מעצורים חלופות מעצר סבירות ועוד.

השר איתן מספר על תקופה זו, בה הוא והועדה בראשותו נאלצו לעמוד חוצץ בפני הרשויות המבקשות לאכוף ביד קשה את החוק על המפגינים. "היינו חלק ממהלך שנועד בסופו של דבר לבצע את החלטת הממשלה והכנסת בתנאים המיוחדים שהיו אז", הוא אומר ומציין כי בתקופה ההיא נשמעו איומים והערכות מצב ולפיהן המחאה תוביל למלחמת אחים ושפיכות דמים. לטעמו הערכות אלו לא היו בגדר פנטזיה, אלא תרחישים בעלי סיכוי גבוה ואלמלא האחריות שגילו מנהיגי הציבור הכתום יתכן בהחלט שתרחישים אלו היו קורים. "היו אמירות מפורשות של מלחמה", הוא אומר.

באשר לתפקידה של ועדת החוקה מציין השר איתן כי זו עמלה ליצר איזון שיאפשר את חופש הביטוי הדמוקרטי, אך מנגד לנוכח הנסיבות המיוחדות אושרו על ידי הועדה מהלכים שונים, אם כי "מעולם לא אפשרנו פגיעה בחופש הביטוי".

השר איתן מוסיף ומציין כי המתיישבים עצמם הביעו הערכה לאופן תפקודה של הועדה. הוא מזכיר את הניסיונות להטיל אשמה על המוחים כאילו שפכו חומרים כימיים על כוחות הביטחון, עובדה שהתבררה במהלך דיוני הועדה. כך גם "היינו הגורם לכך ששוטרים מכים הובאו לדין", הוא מזכיר ומציין גם מאבק נגד פתיחת תיקים ללא בסיס של ממש והפעלת סעיפי אישום נדירים נגד המתיישבים והמוחים, למעט המקרים הבודדים של תקיפה פיזית של שוטרים.

"היו דברים שלא היו להם תקדים ברמת הפרוצדורה, לא ברמה מהותית של פגיעה בזכויות. לא נתנו אפשרות לפגוע מהותית, אבל מה שקרה בפועל הוא שתוך כדי ביצוע ההתנתקות נוצרו מעגלי חיכוך רבים ולצערנו הרב גם כוחות האכיפה של המשטרה הגיעו למצב של הפרת חוק תוך אכיפה מוגזמת כלפי מפגינים. נאבקנו נגד התופעות הללו. היו מקרים מאוד לא נעימים שפעלו נגד אנשים בצורה מזעזעת. היה מפגין שתחבו לו אצבעות לנחיריים ומשכו בחוזקה, היה מקרה של מכות למפגין כפות בתוך תחנת משטרה. היו מקרים שקשה להקל ראש בחומרה שלהם, אבל התמונה שהייתה לפני ביצוע ההתנתקות הייתה של משהו שיכול להיגמר בהרוגים משני הצדדים. היו הערכות רבות כאלה של הפרות סדר המוניות והתנגשויות המוניות. אני מודה לאלוהים ולראשי המתיישבים שלמעלה מתשעים אחוזים מהאירועים נגמרו במחאה ולא בפעילות אלימה למעט בודדים".

איתן מציין בדבריו כי במהלך השלטת הסדר היו הפרות חוק פורמאליות, אך ישנן גם הפרות טכניות של החוק שנועדו לקיים ערכים דמוקראטיים כזכות הביטוי והמחאה, הפרות שמתרחשות לא פעם בהפגנות סטודנטים ואחרות ועליהן עוברים לסדר היום. "ככל שההפרות הללו פאסיביות עוברים עליהן לסדר היום". לטעמו בסך הכול, בהתייחס לגודל הכוחות שפעלו מצד הצבא והמשטרה המקרים החמורים שאין להקל בהם ראש, היו בודדים וההתנגשות שיכולה הייתה להסתיים באופן חמור בהרבה הסתיימה באופן דמוקראטי.