האם גם ירדן צפויה לעבור טלטלה של מהומת המזרח התיכון המתחדש? נראה שהסיכוי לכך בהחלט לא מבוטל, וגם אם לא יודח המלך מכיסאו הרי שמעמדו נשחק והולך. כך עולה מדבריו של המזרחן ד"ר אסף דוד, עמית מחקר במכון טרומן.
לדבריו של ד"ר דוד הטלטלה הירדנית החלה עוד קודם לסערות שפקדו את המדינות האחרות ברחבי המזרח התיכון, ומקורן הוא המדיניות הכלכלית של המלך עבדאללה, מדיניות שהתפרשה אצל רבים מבני השבטים ככזו שתפגע במעמדם ומנגד תחזק את מעמדם של הפלשתינים שבירדן.
בין השאר כלולות במדיניות זו החלטות כמו מכירתם של נכסי מדינה שהיו בידי מנגנוני הביטחון למשקיעים מירדן ומחו"ל, כולל פלשתינים. מדובר, מסביר ד"ר דוד, בהחלטה המערערת על המסורת הירדנית ולפיה המגזר הציבור נשלט בידי אוכלוסיית השבטים בעוד הפלשתינים שולטים על המגזר הפרטי.
לדבריו מהלך זה ודומים לו מתבקשים ומובנים בשל רצונו של המלך להפוך את ירדן למדינה יצרנית. לשם כך הוא גם קובע מדיניות לא רשמית ולפיה מינויים נקבעים על בסיס כישורים ואל על בסיס קשרים.
כדי לקדם את מהלכיו מגלה המלך עבדאללה שהמערכת הממשלתית הקיימת חוסמת אותו, וכדי לעקוף אותה הקים מנגנוני צללים המרוקנים למעשה מתוכן את הממשלה והבירוקרטיה הקיימת.
מהלכים אלה ואחרים מתסיסים את האוכלוסייה הירדנית, וגם אם היציאה לרחובות אינה במימדים המוכרים מכיכר תחריר בשל מספרה הנמוך של האוכלוסייה הירדנית, כשישה מיליון בלבד, הרי שהמחאות קיימות, משמעותיות ועשויות בהחלט להתחזק.
ד"ר דוד מציין בדבריו כי נהג המלך עבדאללה בחכמה כשהחליט מיד עם תחילת ההפגנות לפרק את המשטרה מנשקה ובכך הציל חייהם של רבים, אך עם זאת "הקריאות נגד מהשטרו הופכות תכופות וחצופות יותר כלפיו. אם בהתחלה התנגדו לרפורמות כיום תוקפים ישירות את השלטון".
לדבריו שלטונו של המלך עבדאללה אמנם לא נמצא כעת בסכנת הדחה בשל מדיניות קניית תומכים בכסף, כיבודים ומינויים ודיכוי, גם אם שונה מזה של מצרים וסוריה, אך עם זאת יכולת הכרעת וקבלת ההחלטות על ידי המלך מצטמצמת והמשמעות היא דעיכה של השלטון ההאשמי הבאה לידי ביטוי גם בריבוי האירועים האלימים בין השבטים.
לטעמו של ד"ר דוד גם אם הוא עצמו סבור שרעיון 'ירדן היא פלשתין' הוא רעיון שלילי עבור ישראל הרי שהוא חש שהרעיון הולך ומתרקם לנגד עינינו, ומה שבעבר היה נחלתו של הימין בלבד נשמע יותר ויותר גם במפלגת השלטון, הליכוד.
להערכתו מציאות זו של 'פלשתין היא ירדן' תוביל למלחמת אחים קשה שאיש אינו מעוניין לראות לאורך גבולה הארוך ביותר של ישראל. לעומת זאת הוא סבור שירדן לא תוכל להתעלם מעתידם של הפלשתינים ובכל פתרון היא תצטרך לקחת חלק שמשמעו הוא נטילת אחריות ברמה כזו או אחרת על היישות הפלשתינית המתהווה.