מסכת הליקויים ביחסה של המשטרה לאזרחים כפי שהיא עולה מדו"ח נציב תלונות הציבור, היא ארוכה, ובה גם הסיפור הבא המתאר עוד מקרה של אטימות מצידה של המשטרה, כשגם הפעם מי שמשלם את המחיר הוא, איך לא, האזרח הקטן.
המדובר הוא במקרה בו שוטרת מתחנת המשטרה בראש העין טלפנה לאזרח והודיעה לו כי עליו להגיע למחרת היום לחקירה בתחנה. האזרח, טיפוס שומר חוק קלה כחמורה, חזר וביקש מהשוטרת שתבהיר במה מדובר ומדוע זומן בדחיפות לחקירה. השוטרת מנגד סירבה למסור לו פרטים בעניין.
האזרח שלא היה יכול להעלות בדעתו מדוע זומן לחקירה, הוטרד מאוד מהזימון וניסה באותו היום לברר בעצמו ובעזרת אחרים מדוע נדרש בדחיפות לחקירה, אולם הדבר לא עלה בידו.
למחרת, במקום ללכת לעבודה, הגיע לתחנת המשטרה כמצוותה של השוטרת, ולאחר שהמתין במקום הוכנס לחדר חקירות, שם הודיעה לו שוטרת כי הוא חשוד בתקיפת עובד שלו. ה"חשוד" ציין מיד שהוא סטודנט ועובד כשכיר ואין לו כלל עובדים. בעקבות זאת עשתה השוטרת כמה בירורים, ולאחר מכן מסרה לו כי זומן בטעות וכי הוא יכול אפוא ללכת לדרכו.
הצעיר לא הסתפק באישור לשוב לביתו ובחר להתלונן בפני נציב תלונות הציבור על הקלות הבלתי נסבלת שבה אדם מזומן לחקירה במשטרה, ועל כך שכבר בשיחת הטלפון הייתה השוטרת יכולה לעמוד על כך שמדובר בטעות, אילו הייתה מוסרת לו מידע, ולו בסיסי, בדבר העילה לזימונו לחקירה. הוא ביקש כי המשטרה תתנצל על האופן שבו התנהגה כלפיו ותפצה אותו על עגמת הנפש שנגרמה לו, על הפסד יום עבודה ועל הטרחתו לשווא לחקירה.
הבירור העלה כי כנגד אדם ששמו זהה לשמו של המתלונן, בעלים של עסק בעיר שבה מתגורר המתלונן, הוגשה תלונה בגין תקיפת עובד. כשלושה חודשים לאחר הגשת התלונה הונחתה שוטרת, שהייתה באותה העת במעמד של חניכה, לזמן לחקירה חשודים בכמה עברות, ובהם העברה שבה עוסקת התלונה. החניכה ניסתה להתקשר למספר הטלפון הנייד של החשוד, שאותו מסר העובד שהגיש את התלונה, אולם קיבלה הודעה כי המנוי אינו זמין. היא הודיעה על כך לשוטרת אשר הופקדה על הליך החניכה שלה, וזו הקלידה במערכת המחשוב המשטרתית את שם החשוד ואת שם העיר שבה נמצא העסק. זאת מבלי שהכירה את פרטי התלונה ובלי שבדקה אם החשוד מתגורר באותה עיר. המערכת איתרה את המתלונן, הנושא כאמור את אותו השם ומתגורר באותה עיר. השוטרת הורתה לחניכה להתקשר למספר הטלפון של המתלונן, שהופיע במערכת המחשוב המשטרתית, ולזמנו לחקירה.
למחרת היום, כאשר המתלונן הגיע לתחנת המשטרה והוקראו לו החשדות כנגדו, התברר כאמור כי לא הוא החשוד שכנגדו הוגשה התלונה.
הנציבות העירה למפקד התחנה על שורת הליקויים החמורים באופן תפקודם של שוטרי התחנה: המתלונן זומן בטלפון להגיע לחקירה בדחיפות, אף שלכאורה לא היה צורך בכך, בשים לב לכך שהתלונה הוגשה במשטרה כבר כשלושה חודשים קודם לכן. נעשה ניסיון אחד בלבד להתקשר למספר הטלפון של החשוד שמסר העובד המתלונן.
עוד ציינה הנציבות כחלק מהליקויים העולים מהתנהלות המשטרה כי "השוטרת, שניסתה לאתר מספר טלפון נוסף של החשוד, כלל לא הכירה את התלונה, וכפועל יוצא הזינה, בטעות, את שם העיר שבה נמצא מקום העסק כעיר מגוריו של החשוד. עקב כך הציגה המערכת את פרטיו של המתלונן, שכלל לא הייתה לו נגיעה למקרה".
כמו כן "לא נעשה כל ניסיון לוודא עוד בשלב הבדיקה במערכת המחשוב המשטרתית כי זומן לחקירה האדם הנכון, על פי הפרטים שכבר היו בידי המשטרה".
"אף שהמתלונן זומן לחקירה לאחר שאותר במערכת המחשוב ולא לפי הפרטים שמסר העובד, ואף שהמתלונן התעקש בשיחות הטלפון עמו כי אין כל סיבה לזמנו לחקירה, לא ניסתה השוטרת לאמת את פרטיו ולשאול אותו שאלות הבהרה שלא יפגעו בחקירה (כגון מהו משלח ידו), כדי לוודא שמדובר בחשוד הנכון".
מפקד התחנה הודיע לנציבות כי מאחר שהאירוע שבו עוסקת התלונה ארך דקות ספורות בלבד והשוטרת התנצלה לפני המתלונן על אי-הנוחות הקלה שנגרמה לו, אין עוד לדעתו מקום להמשך הבירור או לפיצוי המתלונן. עם זאת, האירוע ותוצאותיו יילמדו בשיעור השבועי המועבר לשוטרי התחנה ויינקטו אמצעים למניעת הישנותו של המקרה.
הנציבות לא קיבלה את עמדת מפקד התחנה, ולכן ראתה לנכון להעביר ליחידה לתלונות הציבור של המשטרה את תוצאות בירור התלונה ואת בקשת המתלונן להתנצלות ולפיצוי.
בעקבות פניית הנציבות מצאה היחידה לתלונות הציבור במשטרה את התלונה מוצדקת, ולמתלונן נשלח מכתב הסבר והתנצלות ופיצוי בסך 1,000 ש"ח.