מודעת האבל ברחובות
מודעת האבל ברחובותאפרים מורנו, ערוץ 7

רבה הראשי של העיר רחובות, הרב שמחה הכהן קוק, מספר בבכי לערוץ 7 על הטרגדיה הקשה שפקדה את העיר רחובות, ועל המפגש העצוב עם האם.

"הדברים מדברים בעד עצמם" מספר הרב קוק, "אין מה להוסיף מילה אחת על הצרה הנוראה הזאת שכמעט ולא הייתה כמותה. משפחה שלמה, נשארה רק אמא. לא אבא לא ילדים, חמישה ילדים. הבן הגדול היה צריך להגיד הבוקר שיעור על פרק המניח בגמרא. הוא התכונן על זה ובשבת הוא למד עם אבא שלו מה להגיד. אחר כך הוא בא לאמא שלו ואמר שצריכה להיות מסיבה הבוקר בבית הספר ואני רוצה שיהיו צלחות יפות להגיש לחברים בתלמוד תורה. בסופו של דבר הסעודה הזאת מתקיימת עכשיו בעולם הבא, לא בעולם הזה. ה' ירחם, איום ונורא".

הרב קוק מספר על המפגש עם האם מחוץ לבית השרוף, "האמא מורה באולפנה של רחובות. היא אשה חשובה מאוד. הצער הוא איום ונורא. נשארתי לבדי היא אומרת, נשארתי לבדי. נשארתי בלי בעל, בלי ילדים, בלי כלום. זה כאב כזה גדול שאי אפשר לעמוד בו ממש. שה' ירחם עליהם ושלא נדע מצרות. לא היה דבר כזה שמשפחה שלמה עלתה בלהבות השמיימה".

"צריכים לדעת שהנשמות קיימות. חז"ל אומרים לנו שלקב"ה יש לו סדר יום. ובתוך הסדר יום של הקב"ה ישנה שעה אחת ביום שהקב"ה מלמד תינוקות של בית רבן לפני שהם הספיקו ללמוד. כאב גדול. בפרשה שקראנו על הקמת המשכן בניו של אהרון מתו. וכתוב שם וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'. צריכים לעשות תשובה ביחד. במקום שכל אחד ידאג שהשני יעשה תשובה, כל אחד ידאג לעצמו שהוא יעשה תשובה, והדבר הזה יביא תיקון".

"ההורים שלה הם אנשים זקנים וחלשים, איך אפשר לנחם? הייתי עכשיו בתלמוד תורה, לחזק את האמונה של התלמידיםו. אמרתי להם זה אובדן ח"ו? חתולה שחוצה את הכביש ונדרסת זה אובדן, אבל אדם מישראל זה לא אובדן, הוא עולה לעולם הנשמות, עולם הנצח. ש-ה' ירחם עליהם שלא נדע דברים כאלה".

"השכונה הזאת קרויה על שם רבי ישראל נג'ארה. רבי ישראל נאג'רה היה הרב של עזה. הוא חיבר לנו את השיר שכל יהודי שר בליל שבת, יא ריבון עולם ועלמיא. שנשיר את זה מכאן ולהבא, אז נזכור גם את רבי ישראל נאג'רה ונזכור גם את אלה שעלו בלהבות בשכונת ישראל נאג'רה".

"הם פינו את עזה רק אחרי השחיטה הגדולה שהם שחטו את תלמידי הישיבה בחברון. אז באו הערבים ואמרו להם אם אתם לא מסתלקים מכאן אנחנו נעשה לכם מה שעשו בחברון. אז הם לקחו את הדברים שלהם ונסעו מעזה, וירדו משם שלושה דורות. חיו שם ממש, היה לימוד תורה על תילה, והיה שם בית כנסת".

"לצערנו הרב ש-ה' ירחם עלינו צריכים רחמי שמיים. לא נדע מה נעשה, מה נדבר ואיך לעשות. ה' יתן בליבנו כח ובינה לבוא ולנחם את האבלים השבורים. כל ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' כל ישראל."