סוף לשתיקה ולהדחקה. עקורי סיני נפגשים

לאחר 30 שנות שתיקה והדחקה, ואולי גם בושה, פותחים עקורי ימית וסיני את סגור ליבם. ביום שלישי יקיימו אירוע הנצחה וזיכרון.

שמעון כהן , ט"ז בניסן תשע"ב

ימית בשנת תשל"ט 1979
ימית בשנת תשל"ט 1979
לע"מ

שמואל עצמון

ביום שלישי יקיימו עקורי חבל ימית וסיני אירוע הנצחה וזיכרון במלאת שלושים שנה לעקירת החבל.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מארגן האירוע, שמואל עצמון, המספר כי עד כה נמנעו רבים מהעקורים מלשוחח על טראומת העקירה והימים שאחריה, ורק בימים האחרונים החלו "להיפתח" ולרצות לשוחח, להיזכר ולהיפגש.

את ההיערכות לאירוע מנהל עצמון יחד עם אשתו, אך מסתפקים לפי שעה במדיית הפייסבוק. הוא מספר כי בין השיקולים שהביאו אותם לקיים את האירוע במלאת שלושים לעקירה ולא להמתין לשנת הארבעים קיים גם החשש שעוד עשור רבים מהעקורים לא יהיו עוד בין החיים.

האירוע המדובר יחל באתר קירות ימית, בית הקברות לקירות בתי ימית, ומשם לאנדרטה הצופה לעבר סיני מעבר אחד ורצועת עזה מהעבר האחר. שם יונף דגל ויישאו דברים על ידי אבי פרחן מסלי המאבק בעקירה מסיני ובמושב דקל יתכנסו המשתתפים למוזיאון בו מוצגים תצלומי ימים של צלמת העיר.

משם יעברו המשתתפים לטקס המרכזי בהשתתפותו של ראש מועצת אשכול וראש צוות ההקמה של ימית.

עצמון מספר כי לקראת האירוע ניסה ליצור קשר עם מספר שים, אך איש מהם לא מצא לנכון להגיע, איש איש ועיסוקיו. כמו כן פנה למספר חברי כנסת אולם רק אחד הואיל להתקשר ולהתנצל שלא יוכל להגיע. לנוכח קרירות התגובות שקיבל הוא נאלץ להתמקד בפרסום האינטרנטי ולדבריו המהלך "תופס תאוצה בימים האחרונים". ואם נדמה היה שאירוע במרכז היה גורף אליו משתתפים רבים יותר אומר עצמו כי "ככל שנוקפים הימים מסתבר שמשוכת המרחק בטלה בשישים". מסתבר שמי שמעוניין להגיע מוצא את היכולת והרצון להגיע וכעת "נרשמים בקבוצות של 5-6 משפחות יחד. אנשים מגיעים בדבוקות".

עם זאת הוא מציין שבמהלך חודש מאי יתקיים במשכן הכנסת אירוע מרכזי בניהולה של ועדת הטקסים והסמלים. לאירוע זה מוזמנים עד 400 מעקורי החבל.

כאמור, עצמון מספר על שינוי בתפיסתם של העקורים את ההתמודדות עם הטראומה ההיא. הוא מספר על מפגש אחד שהתרחש במלאת עשור לעקירה, אירוע בניצוחם של תלמידי תיכון, אך מעבר לכך האירוע לא זכה "לווליום הרצוי", כהגדרתו. עם חלוף השנים התגלתה "תופעה מעניינת. אם פגשת מישהו משכניך ודיברת איתו על פגישה התברר שלא רצו להיפגש ולא לשתף. העדיפו להישאר קבורים בתוך השכול. אולי בגלל הטראומה ואולי גם בגלל הבושה. היו אז דיבורים על "מועדון המיליונרים" למרות שאנשים קיבלו סכומים שאפשרו החלפת דירה בדירה, ולפעמים גם לא את זה בגלל שמי שמעולם לא החזיק בכסף לא ידע לשמור על הכסף שקיבל".

לעומת שלושים שנות השתיקה מספר עצמון כי בימים אלה משתחרר משהו אצל העקורים והם מבקשים להיפגש ולשוחח על הימים ההם. "הסרבנות הזו מתנפצת ממש בימים אלה". ההתנפצות הזו צפויה לקבל תנופה של ממש באירוע ההנצחה הצפוי לרכז אליו לא מעט רגשות.