"מחכה לחזור לבית בצפון השומרון"

שבע שנים אחרי הגירוש יוסי דגן מתגעגע לביתו שבשאנור "העוול יתוקן רק שנחזור לבית שממנו נעקרנו".

חזקי ברוך , כ"ג בניסן תשע"ב

חומש
חומש
יח"צ

כמעט 7 שנים עברו מאז שיוסי דגן ומשפחתו ועוד אלפים גורשו מבתיהם בגוש קטיף וצפון השומרון בתוכנית "ההתנתקות" והפצע מסרב להגליד.

בשבוע שעבר שאלפים עלו לחומש וילדים יחפים קפצו על מה שהיו פעם בתים של הישוב קשה היה שלא לראות בעיניו של דגן עצב והתרגשות מתערבבים זה בזה.

"להיות כאן בחומש ובצפון השומרון זה מצד אחד מרגש אבל מצד שני מרגיז", אומר דגן לערוץ 7, "רואים כאן את האיוולת בכל מקום ומצביע על מה שהיה פעם בית, יש כאן את הגדר של הבית, המדרגות לבית, כבישים, מדרכות בצבעי כחול לבן ואדום לבן והדבר היחיד שאין כאן זה בתים ואנשים. כיום השטח של חומש נמצא בשטח C למרות הגירוש ובשליטה מלאה של מדינת ישראל, זה עוול שצריך תיקון".

"אני מגיע לכאן די הרבה ואני מחכה לאישור שתקבל המועצה האזורית שומרון לבנות מחדש את חומש ושאנור ומחכה לחזור לבית שלי", אומר דגן.

מגדל המים המפורסם של חומש שהפך לסמל הפך באחד הימים של חול המועד פסח למתקן המשחקים אולי הגדול בעולם, ילדים בכל הגילאים מתרוצצים יחפים ודמעות מבצבצות מעיניו של דגן, "שאני רואה כאן את הילדים היחפים מתרוצצים, אני רואה את הילדים שלנו משחקים בצורה חופשית וצחוקם נשמע לכל עבר בשומרון, ואני בטוח שאנחנו בדרך לשם, לכפר עציון לקח 19 שנה לחזור לנו זה ייקח פחות".

כיום דגן משמש דובר ראש המועצה האזורית שומרון ומנהל היחידה האסטרטגית לסיורים בשומרון. בשנים האחרונות הצליח לארגן למעלה מ-150 סיורים של שרים, ח"כים, עיתונאים ומעצבי דעת קהל מכל הקצוות, הזרמים והמחנות והיד עוד נטויה.