ראש אכ"א, אלוף אורנה ברביבאי, נפגשה עם סטודנטים לתואר ראשון במשפטים במכללת שערי משפט וציינה בפניהם את הצורך בשינוי החקיקה המאפשרת מתן פטורים מגיוס לצה"ל.

"לתוך הסדק של החוק הקיים, נכנסות בנות שלא אמורות להיות שם רק בשל קלות בלתי נסבלת שבו היא יכולה להצהיר הצהרה תיאורטית דתית, שמקבלות על סמך הצהרה דתית יש פגיעה משמעותית בלשון החוק ובאופן בו אנחנו רוצים לראות את הבנות מבצעות שירות".

לדבריה, "יש בנות שמגיעות מהמגזר הדתי שמגיעות לבצע שירות – פחות או יותר באותו המספר כמו בנות לא דתיות שמצליחות בשל הצהרה דתית לא להתגייס".

ברביבאי אמרה "אנחנו הבנו שאפשר להסתכל רק בתוך הצבא ולהגיד מה נעשה? דווקא ההזדמנות הזאת של שינוי חוק טל, בהסתכלות רחבה יש לנו פתרון אינטגרטיבי שאומר - גיוס חובה לכל, זה אומר קודם כל יבוא המועמד בשערי צה"ל. בצה"ל יהיה תהליך של בירור מי לשירות צבאי ומי לשירות אזרחי/לאומי".

עוד הוסיפה ברביבאי, "צה"ל לא יכול להיות בשום פנים ואופן להיות צבא של שכירים גם ברמה האידיאולוגית, גם ברמה התפעולית וגם ברמה הערכית. לא נוכל לעמוד בצבא מסוג זה למול האתגרים שעומדים בפני צה"ל. אם אנחנו רוצים ליצוק תכנים לצבא העם, אנחנו צריכים לייצר משמעות לשירות. מי שמגיע לעשות שירות בצבא צריך להיות מתוגמל דיפרנציאלית יותר ממי שהולך לעשות שירות כל שירות מכל שירות אחר. אי אפשר לפקד על צבא כאשר הפרט הוא זה שקובע". מבחינת נתוני היקף הלא מתגייסות לצה"ל ציינה כי "הוא נתון קשה בעיניי, מדובר על 42% שהן כמעט מחצית מהבנות".

ברביבאי הציגה בפני הסטודנטים את תפיסת אגף כוח האדם בצה"ל שהיא רואה בו היתרון היחסי אל מול האויבים, "אם מישהו ישאל את הרמטכ"ל מה היתרון היחסי של צהל על יריביו? יענה, היתרון האנושי משום שאמצעי לחימה זה בסדר, אבל גם אותם - אנשים מפתחים. היו שנים שהצבא חשב שנתוני הגיוס הם פנימיים לצבא והתפיסה הזו השתנתה במשך הזמן. היכולת שלנו לתת מענה אחר חדשני, טכנולוגי , ערכי - שרוח צה"ל והערבות ההדדית שמחייבת את כולנו הוא היתרון האנושי".

ברביבאי התייחסה גם לסוגיית הפטור משירות לגברים ואי השוויון בנשיאה בנטל, "אנחנו מזהים סוג של מגמה קוטבית בין אלה שלא מתגייסים ובין אלה שמתגייסים ונושאים על כתפיהם את עול בטחון המדינה. שיעור אי הגיוס לצה"ל הלך ועלה משנות ה-90. הרוב המכריע של הלא מתגייסים לשירות הוא על רקע תורתו אומנותו. עוד ציינה ברביבאי, "רבע מהמקבלים צו גיוס מוצאים עצמם מחוץ לשירות".

ד"ר אביעד הכהן, דקאן שערי משפט, דיבר על משמעות כוח האדם בחברה הישראלית: "אנחנו חברה שהיא חברת כוח אדם, בדרך כלל עם הרבה כוח ולא תמיד אדם. הצבא הוא גוף שמטבעו הוא כוח אבל יש בו הרבה אדם, עקרונות של ששוויון אמיתי של השתלבות.

פרופ' אליאב שוחטמן, מרצה למשפט עברי בשערי משפט סיפר על הקשר המשפחתי שלו עם האלוף הראשונה בצה"ל "סבא שלי, הרב מרדכי שוחטמן, היה רב באוקראינה בתקופת הפוגרומים שלפני השואה. באותם הימים הנוראים, המציאות של עם ישראל עם צבא עצמאי שיגן על העם היהודי, היה חלום רחוק. אחת מבנות המשפחה שהיא כיום ראש אגף כוח אדם בצה"ל, ממלאת את אחד התפקידים החשובים בצה"ל כיום - ערב יום השואה".