הזו המדינה עליה חלמנו?

לקראת יום העצמאות אירחה היום (ב) ישיבת בני עקיבא נחלים פאנל בנושא "הזו המדינה עליה חלמנו?".

בפאנל השתתפו ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, ח"כ אריה אלדד, הרב זאב קרוב והרב עמנואל תהילה, כאשר כל אחד מהמשתתפים ייצג את הציבור והמגזר אליו הוא שייך.

הפאנל נערך כחלק מפעילות כוללת בישיבת נחלים, בכותרת של "עשרת ימי הגאולה" הכולל מגוון פעילויות על רצף יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות, במטרה להעמיק את הזהות הציונית דתית ואת המודעות לערכי מדינת ישראל בקרב תלמידי הישיבה.

ח"כ הרצוג הפתיע את התלמידים והרבנים כשסיפר שבצעירותו כמעט ונרשם ללימודים בישיבת בני עקיבא נחלים. ראש הישיבה הרב שמואל לורנץ סיפר להרצוג כי ריהוט בית המדרש נתרם לישיבה על ידי דודו לפני עשרות שנים לכבוד בר המצווה של אחיו של השר, יואל, ואף הציג לו את לוח המתכת הקבוע בקיר המציין את התרומה.

בראשיתו של הפאנל התבקש כל משתתף לתאר את חלומו וחזונו למדינת ישראל. ראשון הדוברים ח"כ אריה אלדד תיאר מהי ציונות מבחינתו, "החלום הוא פשוט הקמת מלכות ישראל השלישית ובניין בית הבחירה, זו הציונות שלי. בשביל זה אנחנו כאן. אני בא לציונות לא מתוך הגישה שרודפים אותנו בכל מקום אלא כי זכותו הטבעית וההיסטורית של עם ישראל למדינה היא זהה ואף עולה על זכותם של העמים האחרים למדינה", אמר אלדד שהוסיף כי ישנם מספר דגלים שננטשו על ידי מדינת ישראל ויש לשוב ולהניפם, "קפלנו את דגל העלייה. אני לא זוכר מתי הגיע איזשהו שליח עלייה לדבר עם יהודי ארה"ב. אי אפשר להיות ציוני בגולה. קפלנו את דגל ההתיישבות, קפלנו את דגל גאולת הקרקע וחייבים להניף את דגל החינוך היהודי".

הרב זאב קרוב אמר, כי שאלת הפתיחה לא מוצאת חן בעיניו, "אני מוחה על השאלה. מכיוון שבאופן טבעי מדברים על מה שחסר. אני מתחיל במה שיש. השאיפה והחלום שלי שעם ישראל יחיה בארץ הזו על פי כל חזון הנביאים. יש המון המון חיוב. קח 64 וחצי שנים אחורה ותגיד למישהו כך תראה מדינת ישראל בעוד 64 שנים והוא לא יאמין בזה. כמובן שיש עוד הרבה מה לשפר ויש מה לעבוד אבל צריך להודות על מה שיש וזה הרבה מאוד".

ח"כ והשר לשעבר הרצוג הציג את חזונו למדינה הדואגת קודם כל לכלל אזרחיה, "האתגר שלנו היום הוא לדעת לשמור על מבצר הדמוקרטיה ועל חרויות האדם ומצד שני להנחיל את התורה לעם ישראל עצמו שחסר לו הרבה מזה. אני מאמין גדול בצור ישראל ובנצח ישראל אך כדי להבטיח אותם חשוב לדבר על צדק חברתי, על ואהבת רעך כמוך, על הגר הגר בתוכך ועוד".

הרב עמנואל תהילה, מגדולי הדרשנים החרדים בענייני יהדות, אמר כי לו ברור מה הדבר החשוב ביותר במדינה היהודית, "מה שהחזיק כעם זו לא השפה שהרי לא דברנו בשפה זו מאות שנים. כעם לא החזיקה אותנו לא ארץ ולא מוצא. מה שמחזיק את העם זה התורה. אני רואה הרבה אור בארץ הזאת הרבה ישיבות הרבה לומדי תורה ואנחנו חייבים לשים את התורה בחזית".

ח"כ אלדד הוסיף ואמר כי אין לו ספק מה הגורם שמביא אנשים לסטות מדרכם הלאומית, "שורש הבעיה הוא במה שנאמר כאן שמדינת ישראל היא מקלט. מהו מקלט? זהו מכשיר, כלי, כשיורים עלי אז אני צריך להסתתר במקלט. הגישה המכשירנית הזו אפיינה את הציונות החילונית. ארץ ישראל הייתה מקלט בטוח ליהודים החילונים. אחד החידושים של אברהם יאיר שטרן הוא הגדרת המכורה. ארץ ישראל היא ערך. לאדם חילוני שארץ ישראל היא מקלט בטוח מפני רדיפות יש לו בעיה. אם זה מכשיר אז אפשר גדול או גם קטן. אם צעיר חילוני כאן לא בגלל התנ"ך אלא כי רדפו את היהודים באירופה אז צודק אחמדינג'ד- מה אשמים הערבים".

לשאלת המנחה שהופנתה לרב קרוב, האם הציונות הדתית לא נכשלה כאשר כל פעם שבים ופוגעים בפעולתה בהתיישבות כאשר ההתנתקות מגוש קטיף מהווה דוגמא לצעד בו נפגעה דרכה של הציונות הדתית, "אנחנו, העם היהודי, למדנו להסתכל בפרספקטיבה ארוכת טווח. אנחנו זהירים. יש פערים אדירים בין פנים לחוץ. גם אם אנחנו צודקים, ואנחנו לא תמיד, אז מה, יש פה עם עם כוונות ואנחנו לא לבד. אם אתה מבין שהקב"ה הוא שקובע את הקצב ולא אתה - אז אתה מקבל הכל".