מתי גולן: אילנה דיין פשעה בכתבה על סרן ר'

בבית הספר לתקשורת באריאל קיימו וועידת אזרחים שבה דנו בחקיקה להחמרת העונשים על פרסומי דיבה ולשון הרע בתקשורת.

יוני קמפינסקי, אריאל , ט' באייר תשע"ב

וועידת אזרחים, אריאל
וועידת אזרחים, אריאל
דוברות



טוען....

אתמול (שני) נערכה במרכז האוניברסיטאי אריאל, ועידה ראשונה מסוגה בארץ, אשר עסקה בתיקון לחוק לשון הרע.

הועידה כללה פאנל מומחים בהשתתפות העיתונאים: מתי גולן, משה נגבי ואמנון לורד.

ועידת "אזרחים מסבירים" בבית הספר לתקשורת באריאל, נועדה לאפשר לדעות מגוונות של 'האזרח הפשוט' להישמע, בתקווה שדיון מעמיק והשמעת שלל דעות ייצור גם פיתרון לבעיות ולא רק יציף אותן.

את הוועדה ארגנו סטודנטים מבית הספר לתקשורת בניצוחו של ראש בית ספר לתקשורת ד"ר אזי לב און. "דמוקרטיה, זה הנושא העיקרי שלנו". פתח את דבריו ד"ר לב און. 

התיקון לחוק לשון הרע הוגש בנובמבר אשתקד ע"י חבר הכנסת מאיר שיטרית. סעיפי התיקון כללו בין היתר הגדלת גובה הקנס מ- 50,000 שקלים ל- 300,000 שקלים ופרסום תגובה מלאה של מי שעלול להיפגע מלשון הרע בכלי התקשורת. החוק מתייחס גם לרשתות חברתיות ובלוגרים ובכך מתייחס גם למי שאינו עוסק בתקשורת.

לאחר נאומים של מארגני הוועידה ושלל תודות לנוגעים בדבר, החל פאנל שכלל שלושה עיתונאים מהשורה הראשונה, שהביעו את דעותיהם בנושא. הראשון לעלות לבמה היה משה נגבי, פרשן המשפטי של קול ישראל והערוץ הראשון וכן כותב מאמרי דעה בגלובס והארץ. נגבי הדגיש את חשיבות הדיון בנושא והוסיף כי הוא עצמו נכווה מהוצאת דיבה של התקשורת בעברו הרחוק וטוען כי השלכות לכך קיימות אצלו עד היום. "אני נשארתי עם צלקות גם עשרים שנה אחרי", אומר נגבי.

יחד עם זאת טען נגבי, כי לעיתונות תפקיד חשוב בחשיפת פרשיות שחיתות ולעיתים דברים מטופלים בבית המשפט רק לאחר שפורסמו בעיתונות. כדוגמא, נתן נגבי את פרשיית נתן אשל שלטענתו אלמלא הפרסום אשל היה נשאר בתפקידו. נגבי סיכם את דבריו בכך שאין צורך בהעלאת הקנס בתיקון החוק, שכן הביע את חששו מכך שעיתונים יחששו לפרסם תחקירים, רק כדי לא להיפגע כלכלית.

שני לענות היה אמנון לורד, עורך לשעבר של העיתון 'מקור ראשון' וכיום משמש ככתב בכיר בעיתון. לורד טען כי באופן עקרוני הוא איננו מתנגד לחוק. בזמן כהונתו כעורך עיתון, נחשף לורד לתביעות של לשון הרע והוצאת דיבה, לדבריו התיקון רק נותן "מוטיבציה לבכירים להפחיד את העיתון". בעיקר דבריו ביקש  להדגיש את חופש המחשבה. "אם למישהו יש אמירה שונה וייחודית, במציאות התקשורתית, האמירה תמצא את ביטוייה ותפורסם". סיכם לורד.

אחרון לשאת מספר מילים היה מתי גולן, לשעבר עורך המוסף הכלכלי 'גלובס' וכיום בעל טור דעה בעיתון. גולן הגיש בעבר תביעות דיבה שונות, בטענה כי תביעות אלו גורמות לעיתונות טובה ואיכותית יותר. המפורסמת מטביעותיו הייתה זו  כנגד השדרנים שי ודרור, שחויבו להתנצל ואף לשלם לו פיצויים. "מאיר שיטרית הגיע עם השטות הזאת", פתח גולן את דבריו. לטענתו אין צורך בתיקון לחוק, ויש לסמוך על בית המשפט שיעשה את עבודתו ויחמיר עם הנתבעים. "עיתונות לא אוהבת תביעות דיבה. אבל דיבה היא מאוד אוהבת". אמר גולן.

גולן התייחס למקרה של אילנה דיין וסרן ר', וטען כי דיין פשעה פשע עיתונאי בכתבה שהציגה. עוד טען כי לאילנה דיין יש גוף תקשורת גדול וחברים בבית המשפט שידאגו לה ואילו לסרן ר', אין אף אחד. "לקחתי על עצמי את המשימה לדאוג לסרן ר'. פרסמתי שלל מאמרים בנושא. דיין שכל כך דוגלת בחופש הביטוי שלחה לי פעמים איום לתביעת דיבה נגדי. אני עדיין מחכה". סיכם גולן.

לאחר שהסתיים פאנל המומחים, חולקו הסטודנטים, תלמידי שנה ב' בתקשורת לקבוצות קטנות בכיתות בקמפוס. על כל קבוצה מונו שני מנחים משנה ג' רובם במסגרת סמינר מצטיינים. המנחים העלו את הנימוקים של בעד ונגד תיקון החוק, תוך שמירה על כללי התדיינות, כך שהדבר לא יהפוך לוויכוח קולני. בכל הקבוצות התרחש דיון מעמיק, וניתנה במה לשלל הדעות. הסטודנטים שלאחר מכן נתבקשו לבחור נציג שיספר אודות הדיון, היו מרוצים וחלקם אף העלו שבעקבות הדיון משהו במחשבה שלהם השתנה. שהם למדו גם לשמוע ולא רק להישמע. החשוב מכל שהם הרגישו שיש בידם את הכח לשנות.

הוועידה נחתמה בארוחת צהריים עשירה שגם בזמנה, ניתן היה לשמוע מכל עבר סטודנטים הממשיכים להתדיין מחוץ לכיתות. מילים כמו מחאה חברתית, סתימת פיות, עיתונות איכותית ודמוקרטיה נשמעו מכל עבר במדשאה הרחבה שליד הספרייה. וועידת האזרחים הראשונה מסוגה בארץ, נחלה הצלחה והעניקה לנו , האזרחים תחושה של כח, שעד עכשיו היה שמור לשלטון ומקבלי ההחלטות.