'לחייב הודעה לציבור על קיומן של מצלמות מעקב'

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ רונית תירוש, קוראת לחייב בחקיקה את מתקיני מצלמות מעקב לדווח לציבור על כך.

חזקי ברוך , י' באייר תשע"ב

התרגלנו אליהן. מצלמות רחוב
התרגלנו אליהן. מצלמות רחוב
פלאש 90

ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ רונית תירוש, קיימה הבוקר (ד') דיון בנושא מצלמות מעקב ואבטחה במרחב הציבורי. הדיון התקיים כדיון מעקב לאחר דיון קודם בנושא שהתקיים לפני כחמישה חודשים ובו ביקשה הוועדה לקבל התייחסויות לבעיות היסוד המשפטיות המתעוררות עקב הצבת מצלמות במרחב הציבורי. לדיון היום נוספה גם הצעה לסדר של ח"כ חנא סוויד אודות "חובת יידוע בדבר הימצאותן של מצלמות אבטחה וסייג למסירת מידע".

בפתח הדיון, בירכה ח"כ תירוש את ח"כ חנא סוויד על הצעת החוק שלו, שהוסבה להצעה לסדר היום, העוסקת בחובת היידוע בדבר הימצאותן של מצלמות אבטחה. ח"כ סוויד אמר כי "לאנשים היום לא אכפת מפרטיותם, אבל בשבילי זה כן חשוב! בהצעת החוק הפשוטה שלי, אני אומר שבבניינים ציבוריים יהיה שלט שמזהיר אנשים שהשטחים הציבוריים בו מצולמים. זה המינימום הנדרש להגנה על הפרטיות שהיא זכות בסיסית, וזכות בסיסית חייבת להיות מוגנת בחקיקה". ח"כ סוויד התייחס להסתייגויות מההצעה הטוענות כי יידוע האזרח על הצבת המצלמות תגרום לזהירות יתר בקרב פושעים, ואמר כי הדבר מבורך - "במקום שתתרחש עבירה וייתפס העבריין, לא תתרחש עבירה כלל".

עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, הציג את ההנחיה שהוציאה הרשות, בה היא מתמקדת בהליך הנכון והראוי שיש לקיים כשגוף מסוים מבקש להציב מצלמות. "לאור פרשנות לחוק ההגנה על הפרטיות, קבענו כי יש להודיע על כל מצלמה במרחב הציבורי ועל שימושיה", אמר עו"ד הכהן.

עו"ד יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, התייחס להצעת החוק של ח"כ סוויד, ואמר כי "בהצעת החוק מדברים על מבני ציבור, כשבעצם אין הגדרה מוסכמת למבנה ציבור. כל גוף מטפל אחרת במה נחשב שטח ציבורי". עוד הוסיף עו"ד הדר, ואמר כי "המצלמה היא העיניים של הפקחים. ואסור לפקחים להסתכל?! צריך לעשות הבחנה בין מאגרי המידע למצלמות. עם מאגרי המידע צריכים לטפל ברגישות, אבל במצלמות עצמן, אין שום עבירה על הגנת הפרטיות. המצלמות האלה עושות נפלאות בהפחתת הפשיעה". ח"כ תירוש הגיבה ואמרה כי "הויכוח הוא לא האם לשים או לא מצלמות, אלא רק שהנושא יוסדר, וליידע את הציבור על נוכחות המצלמה".

בדיון הושמעה הטענה, מפי דוברים רבים, לפיה אין מדיניות אחידה לגבי הצבת מצלמות, וכל רשות מקומית עושה דין לעצמה. עו"ד גבריאלה פיסמן, ממשרד המשפטים,  אמרה כי "ברור לנו שכל רשות פועלת בהתאם לשיקול הדעת שלה, וזה מחייב מדיניות אחידה. ההנחיות צריכות לעסוק לא רק ביידוע. אנו צריכים קודם כל להחליט לשם אילו מטרות של הרשות המקומית השימוש במצלמות הוא שימוש לגיטימי". לטענות אלו הצטרף עו"ד ישי שרון, מהסנגוריה הציבורית, ואמר: "אנו חוזרים למצב בו כל רשות מקומית פועלת כראות עיניה. המציאות עולה על כל דמיון, ואף אחד לא לוקח אחריות על הדבר הזה".

לקראת סיום הדיון אמרה ח"כ תירוש: "דנו באיזון הנדרש בין הגנה על שלום הציבור לבין צנעת הפרט. נעשו כאן הבחנות חשובות, בין צילום ויידוע, לבין אגירת המידע.

נושא אגירת המידע מעוגן בחקיקה, למרות שהאכיפה אינה מספקת. לעומת זאת, אין הסדרה בחוק לגבי פריסה של מצלמות מעקב, אלא פעולות שנגזרות מפרשנות. במדינה מתוקנת, נושא ההגנה על הפרטיות, לא צריך להיות נגזרת של פרשנות". ח"כ תירוש התייחסה גם לפרויקט "עיר ללא אלימות", של המשרד לביטחון פנים, שמציב מצלמות בערים שונות למניעת פשיעה, ואמרה: "אם מפעילים תוכנית בלי לבדוק את היעילות שלה, זו שחיתות ובזבוז של כספים!".

בסיכום הדיון קבעה ח"כ רונית תירוש, יו"ר הועדה כי: "המשרד לביטחון פנים יערוך מחקר בו יבחן את יעילות פרויקט "עיר ללא אלימות". ממצאי המחקר יוגשו לוועדה בתוך חצי שנה. משרד המשפטים יכין הצעת חוק שבו יוגדרו תכליות מותרות לשימוש בצילום במרחב הציבורי. כמן כן הצעת החוק תעגן את חובת יידוע הציבור על הצבת מצלמות. הרשות למשפטים, טכנולוגיה ומידע תפיץ את הגדרת "מאגר מידע", לרשויות השונות. משרד הפנים ינחה משפטית את הרשויות המקומיות, באשר לסטנדרטים הנדרשים להצבת מצלמות. כמו כן, יחייבו את הרשויות ברישום במאגר המידע. פרויקט "עיר ללא אלימות" יגיש לוועדה דו"ח המציין את המקומות בהם מוצבות מצלמות".