אמנים מתגייסים למען בכרי

אמנים המגדירים עצמם "אנשי תרבות ורוח" דורשים מהיועמ"ש שלא להעמיד לדין את מוחמד בכרי על העלילות נגד צה"ל שבסרטו 'ג'נין ג'נין'.

שמעון כהן , כ"ג באייר תשע"ב

בכרי בבית המשפט
בכרי בבית המשפט
פלאש 90

"משפט נגד מוחמד בכרי יהיה פגיעה חמורה בחופש הביטוי" כך כותבים אמנים המוגדרים "אנשי תרבות ורוח", לפחות בעיני עצמם, אל היועץ המשפטי לממשלה.

את מכתבם שיגרו ליועמ"ש בעקבות הדיווח על התייעצות שקיים היועץ עם בכירים במגמה לבחון את האפשרות להעמיד את בכרי לדין בעוון הוצאת לשון הרע נגד חיילי צה"ל בסרטו ג'נין ג'נין. על המכתב חתומים מאות אמנים ואזרחים הדורשים לדחות את הרעיון.

בין החותמים ניתן למצוא את: ענת גוב, עדנה מזי"א, רני בלייר, אוהד נהרין, אורלי זילברשץ, נעה דר, שבי גביזון, אלון אופיר, הלל מיטלפונקט, סביון ליברכט, אופירה הניג, דוד גינתון, איריס לעאל, אורלי לובין, דינה ריקליס, צור שיזף, פרופ' אברהם עוז, טלי יצחקי ויעל רונן ועוד.

החותמים מזהירים במכתבם כי כל פעולה מעין זו תהווה לטעמם פגיעה קשה ובלתי מוצדקת לחלוטין בחופש הביטוי במדינת ישראל.

עוד נאמר במכתב: "ברצוננו להזכירך כי בית המשפט העליון דן בנושא זה מספר פעמים, במסגרות שונות, ובכל המקרים הגיע להחלטה שלא לנקוט כל פעולה נגד בכרי וסרטו. ענן התעמולה והטיעונים הרגשיים שנצברו סביב סרט זה מקשים להבחין בעובדות המוצקות: מוחמד בכרי הגיע לעיר ג'נין בתקופה מיד לאחר כיבושה מחדש בידי צה"ל בשנת 2002, אסף עדויות מצולמות מפי תושביה, ושיבץ אותן בסרט שהכין כדי להביאן בפני הציבור בישראל ובעולם. אין כל הוכחה כי מי מהאנשים שעדויותיהם נכללו בסרט שיקר ביודעין – ואפילו אם עדויות יתגלו כשקריות, בוודאי שאין הוכחה כי בכרי היה ער לשקריותן כאשר כלל אותן בסרטו".

"אכן, אין ספק כי מוחמד בכרי לא הכין ולא התיימר להכין סרט "מאוזן" המבטא את עמדות כל הצדדים לגבי מה שהתרחש בעיר ג'נין בחודש אפריל 2002, אלא סרט המבטא ביודעין ובמפורש את עמדות הצד הפלסטיני, ולכל הצופה בסרט ברור וידוע כי בכך מדובר. אין ספק כי חיילים מסוימים שנלחמו בג'נין חולקים בצורה בוטה וחריפה על דרך הצגת הדברים בסרט. אין ספק כי זכותם המלאה להביע את מחאתם על הצורה שהוצגו הדברים בסרטו של מוחמד בכרי ולנסות לפרסם ולקדם את גרסתם שלהם למאורעות - והם אכן עשו ועושים כך בהרחבה רבה. בשום אופן אין זו זכותם לנסות להשתיק ולמחוק את הגרסא הפלסטינית ולהפוך את גרסתם לגרסא המותרת היחידה ואין בלתה. מאד לא ראוי כי אתה, כממונה על שמירת החוק בישראל, תיתן יד לניסיונות כאלה.  ראוי להזכיר כי במדינת ישראל פורסמו ומתפרסמים בלי הרף - בסרטים, בספרים ובצורות רבות אחרות - תיאורים של קרבות ואירועים שונים בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני המבטאים אך ורק את גרסתם של חיילי צה"ל שהשתתפו באותם אירועים, מבלי לתת שום מקום וביטוי לעמדתם וגרסתם של הפלסטינים שהיו שם. מן הסתם, ישנם מקרים לא מעטים בהם פלסטינים עשויים לראות סרטים וספרים שכאלה כמסולפים ביותר ואף כמוציאים את דיבתם של פלסטינים מסוימים ו/או של הפלסטינים כעם. ואולם לא ידוע כל מקרה בו הגיעו טענות כאלה לכדי משפט דיבה נגד עושי הסרט ו/או החיילים שעדויותיהם נכללו בו. רצוי מאד שגם בכיוון ההפוך לא יגיעו הדברים לכדי כך".

נזכיר כי על פי היועץ המשפטי לממשלה קיים באחרונה דיון מיוחד בסוגיה בהשתתפות פרקליט המדינה משה לדור, הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל דני עפרוני והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי. עוד השתתפו בדיון נציגי הלוחמים בג'נין עופר בן נתן ויונתן ואן קספל ועורך הדין שייצג אותם בתביעה האזרחית על הוצאת הדיבה שניהלו נגד מוחמד בכרי.

במהלך הדיון ביקשו נציגי הלוחמים שבכרי יועמד לדין ע"פ סעיף 6 בחוק איסור לשון הרע, לפיו המפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, דינו שנת מאסר. מנגד טענו אנשי הפרקליטות שמהלך משפטי שימנע הקרנת סרט יתפרש בזירה הבינלאומית כסתימת פיות וכמהלך אנטי דמוקרטי. כמו כן העלו חשש שהכרעה מסוג זה תעורר עניין מחודש בסרט וביוצרו ומנגד לא יהיה בה כוח כדי למנוע מבכרי להפיץ ולהקרין אלת סרטו בארץ ובעולם.

כזכור בסרטו יצר בכרי מצג ממנו עולה כאילו טבחו חיילי צה"ל בתושבי ג'נין במהלך מבצע 'חומת מגן'. בכרי שילב בסרטו קטעים מבוימים ועדויות שקריות תוך מתן תחושה שמדובר בקטעים אוטנטיים המעידים על התנהלותם של חיילי צה"ל ש"רצחו נשים, ילדים וזקנים בג'נין".

עד כה נטען כי לא ניתן להעמיד את בכרי לדין משום שלא האשים בסרטו חייל מסוים אלא את חיילי צה"ל ככלל. מנגד טענו שוב ושוב לוחמים שפעלו ב'חומת מגן' כי האמירות העולות מסרטו של בכרי מטילות אשם בפשעי מלחמה על צה"ל כולו ועצם העובדה שצה"ל אינו נאבק משפטית בסרט וביוצרו מהווה עבור רבים בעולם מעין אישור לאמור בו.