מטמון תכשיטים מלפני 3,000 שנה נחשף בתל מגידו

אחד התכשיטים במטמון, המתוארך לתקופת התנ"ך, הוא יצירת אומנות שטרם נראו כמוה במכלול התכשיטים שנחפרו באזורנו.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ט באייר תשע"ב

תכשיטי המטמון
תכשיטי המטמון
צילום: משלחת חפירות מגידו, ע"י פבל שרגו

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו מטמון תכשיטים נדיר ויקר ערך בן 3,100 שנה בתל מגידו. המטמון הוא מהתקופה, שבה התקיימה שם עיר כנענית, והוא מתוארך לראשית תקופת הברזל.

ישוב זה, היה העיר הכנענית האחרונה במגידו, וזאת בטרם הפכה אותו ממלכת ישראל הצפונית לנחלתה. החפירה בתל מגידו, בראשותם של הפרופסורים דוד אוסישקין וישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב ואריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, מתנהלת מזה עשרים שנה. השטח בו נמצא המטמון נחפר בניהולו של מר ערן אריה.

כלִי החרס בו נמצא המטמון, נחשף בחפירות שנערכו בתל בשנת 2010, אולם מכיוון שהיה מלא בעפר, לא נודע אז מה תוכנו. בחודש יולי האחרון, רוקן הכלי בצורה מבוקרת במעבדות הרסטורציה של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ולתדהמת הנוכחים, התברר, כי הוא מכיל תכשיטים יקרי ערך. כבר עתה, ברור שזהו אחד המטמונים העשירים ביותר מתקופת התנ"ך שנמצאו בישראל. 

המטמון כולל תשעה עגילים גדולים וטבעת חותם (עם חריטה של דג), כולם עשויים זהב, וכן למעלה מאלף חרוזים קטנטנים מזהב, כסף וקרניאול (אבן חצי-יקרה בצבע כתום עז), שנשזרו לכדי מחרוזת מרהיבה. כמו כן, נתגלה במטמון צרור עטוף בבד פשתן, ובו, תכשיטים נוספים עשויים כסף. מצב ההשתמרות של החפצים טוב מאוד.

אחד מעגילי הזהב הוא יצירת אומנות שטרם נראו כמוה במכלול התכשיטים שנחפרו באזורנו זהו עגיל דמוי סל, שבתוכו מעוצבת ציפור קטנה, אולי יען. לחלקו החיצוני חוברו שמונה בעלי חיים מיניאטוריים עם קרניים, ככל הנראה עיזים. למרות שלא נמצאה מקבילה מדויקת לחפץ, סגנונו וכן העובדה שהוא עשוי מזהב מרמזים על השפעה מצרית בייצורו. פרופ' קליין מסביר כי "השפעה מצרית במגידו מוכרת היטב בתקופה בה מדובר".

המטמון נמצא בתוך פך חרס קטן, בפינתה של חצר מרווחת ומרוצפת באבן. הפך הוצב בתוך קערת חרס והונחה עליו קערה נוספת, ששימשה כמכסה. סביר להניח כי הייתה זו קופסת התכשיטים של בעלי הבית. פרופ' אוסישקין הוסיף, כי "היה זה אולי אוסף תכשיטים של אישה כנענית שהתגוררה במקום". למרות מצבם הכלכלי הטוב של תושבי המבנה, לא שפר עליהם גורלם, ובסביבות שנת 1,100 לפני-הספירה, חרב ביתם. עדיין לא ידוע מהן הנסיבות שהביאו לחורבנו של המבנה, ומדוע לא שבו תושביו לקחת את תכשיטיהם.

עד כה נמצאו בארץ כ-25 מטמוני תכשיטים מתקופת הברזל – רובם מכילים אך ורק חפצי כסף. "חשיבותו של המטמון החדש ממגידו נעוצה בכמות הזהב הרבה שהוא מכיל", אומר פרופ' פינקלשטיין. "כמו כן, העובדה שהוא מתוארך בצורה טובה לראשית ימיה של תקופת הברזל, תאפשר לעמוד על ראשית השימוש בכסף באזורנו ועל היעלמותם, המוחלטת כמעט, של חפצי זהב, שהתרחשה במקביל לנסיגת השלטון המצרי מכנען בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (סביב שנת 1,150 לפנה"ס)".

המטמון יעבור אנליזות רבות באוניברסיטת תל-אביב, במכון ויצמן ובמוזיאון ישראל בטרם יוצג לקהל הרחב.



טוען....

(צילום: משלחת חפירות מגידו, ע"י פבל שרגו)