ארגון השמאל 'יש דין', האחראי ללא מעט עתירות נגד הבנייה היהודית ביהודה ושומרון, החליט להחרים את ועדת לוי לבחינת מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון וקבע כי עצם הקמתה של הועדה היא מעשה המנוגד לשלטון החוק.
אנשי הארגון זומנו להופיע בפני חברי הועדה ולהציג את עמדתם כחלק מהעדויות ומחוות הדעת שמובאות בפני הועדה, אולם כאמור בחרו שלא להגיע ובמקום זאת שיגרו מכתב ובו הם מנמקים את החלטתם בכך שהקמתה של הועדה נועדה לטעמם "לעקוף את היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, ולפיכך עצם הקמתה פוגע בעקרונות של שלטון החוק".
על עמדה זו חתומה המועצה הציבורית של יש דין, ובה מיכאל בן יאיר (היועץ המשפטי לממשלה לשעבר), טליה ששון (מחברת דו"ח ששון בעניין המאחזים הבלתי המורשים), ויהודית קרפ (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר).
ב'יש דין' זועמים על כך שלהבנתם הועדה נועדה למעשה "למצוא דרכים להכשיר בדיעבד הקמת מאחזים ובנייה בלתי חוקית בהתנחלויות", כלשונם.
"הרקע להקמת הועדה היא חוסר שביעות הרצון של הממשלה הנוכחית מהייעוץ שהיא קיבלה מהיועץ המשפטי לממשלה ומפרקליטות המדינה ומהמגבלות על הכשרה בדיעבד של בנייה על קרקע המסווגת כפרטית, שהטילו גורמים אלו. בהקמת הועדה ביקשה הממשלה למצוא דרך לעקוף את הדין הקיים ולהקל על הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית", מוסיפים אנשי 'יש דין'.
יאיר רוטלוי, יו"ר הועדה הציבורית של יש דין, שניסח את המכתב לועדה קובע כי "היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם היחיד שאמור לייעץ לממשלת ישראל בנושאים משפטיים. הייעוץ שקיבלו קברניטי המדינה מהיועץ המשפטי לממשלה לא נשא חן בעיניהם, והם החלו תרים אחר עצה מגורם חיצוני. וכך, מתוך חיפוש אחר ייעוץ-עוקף-יועץ, נולדה הועדה".
"הקמת הועדה בחטא יסודה, והיא סותרת את שלטון החוק ואת מעמדו של מי שהוא 'ראש וראשון' לאוכפי החוק – היועץ המשפטי לממשלה. לכן, ארגון 'יש דין', שחרת על דגלו את המאבק להגנה על זכויות האדם באמצעות חיזוק שלטון החוק, אינו יכול לתת ידו למהלך שכל-כולו התרסה כנגד מעמדו של מי שאמון על אכיפת החוק", נכתב במכתב התנועה לועדה.