אומרים תודה למצילי יהודים ביוון

בעוד מספר ימים יוענק אות חסידי אומות העולם לשלושה יוונים על הצלת יהודים בשואה. אחד הניצולים שהוביל להענקת האות מביא את סיפורם.

שמעון כהן , כ"ג בסיון תשע"ב

תודה מאוחרת למצילים
תודה מאוחרת למצילים
ארכיון פלאש 90

תודה. דניאלי

ביום שני בעוד כשבועיים יתקיים בעיר ווריא הסמוכה לסלוניקי שבמקדוניה בצפון יוון טקס מיוחד להענקת אות 'חסידי אומות העולם' לשלושה יוונים שהצילו יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם שמעון דניאלי שהיה אז נער כבן 13 ומאמציו הם שהביאו את מוסד 'יד ושם' להעניק להם את האות. דניאלי סיפר את סיפור ההצלה מראשיתו.

"הגרמנים נכנסו לווריא בשנת 41. היו שם שמונה מאות וחמישים יהודים. המצב התחיל להיות ער עד שנת 42 שאז הכריחו אותנו לענוד את הטלאי הצהוב. הגבילו תנועה. בבית הספר היהודי נאסר ללמד עוד עברית וספניולית אלא רק יוונית. בשנת 43 הגיעו השמועות על השמדת היהודים", מספר דניאלי. שמועות אלו הובילו את אביו, בעזרת לחץ שהפעילו עליו פרטיזנים, להימלט מהעיר.

משימת הברחתה של משפחה גדולה בת 11 נפשות לא הייתה פשוטה. בכפר סיקא נמצא יווני בשם מיגאליס שהסכים לסכן את עצמו תמורת כסף ולהבריח את המשפחה. מיגאליס מצא בכפר אדם שהיה מוכן להשכיר למשפחה הנמלטת חלק מהמבנה בו התגורר. "הגענו לשם בשלוש משלחות. קודם אחי ושתי אחיות, אחר כך אני ושאר המשפחה ובסוף אבא. אבא הגיע ביום האחרון של פסח 43'. הגרמנים אז כיתרו את הגטו ואסרו את כולם. הוא הצליח לברוח".

בכפר סיקא חיו בני המשפחה הנמלטת חיים חופשיים באופן יחסי כאשר מעת לעת כאשר מגיעות שמועות על גרמנים המתקרבים אל הכפר נמלטו אל היער הסמוך עד חלוף זעם, ימים בהם חיו בסמיכות לזאבים וחיות יער אחרות.

בשלב מאוחר יותר הגיעו לכפר גרמנים ואיטלקים שבעזרת משתפי פעולה ביקשו ללכוד את המשפחות היהודיות המסתתרות בכפר הקטן. משתפי הפעולה כיוונו את הגרמנים אל תשע המשפחות היהודיות המסתתרות. הגרמנים שהגיעו לכפר לאחר מסע מיוחד כיתרו אותו ואספו את כל היהודים, 54 בני אדם במספר בהם ילדים רכים ואף קשישה בת 94, בחצר הכנסייה. היה זה שלושה ימים לפני פורים.

דניאלי מספר על רגע דרמטי באותו מעמד כאשר אחד הגרמנים שיסה את כלבו ביהודי מבוגר שישב בסמיכות לאביו. הכלב התנפל על היהודי המבוגר ותלש בנשיכה את לחיו הימנית.

"הכומר נתפס. הקצין שאל אם יש עוד יהודים והכומר אמר שאין עוד יהודים. הקצין שאל 'אז מה זה?'. לא שמעתי את תשובתו, אבל ראיתי איך הם מכים אותו ותולשים את שערות זקנו. בכיתי", הוא מספר.

במעמד זה חילקו הגרמנים את הנוכחים לשתי קבוצות, באחת מהן הגברים מגיל 14 ומעלה ובאחרת כל השאר. קבוצת הגברים החלה במסע רגלי כשכל השאר שוחררו, אך העדיפו ללכת אחריהם. "הלכנו בשבילים והגענו רק למחרת. בכפר פוצצו הגרמנים בינתיים 11 בתים. את בתיהם של 9 המשפחות היהודיות ובתיהם של הכומר ובנו. היה אז חודש פברואר, קור גדול ואנחנו ללא קורת גג ומזון. זרקו אותנו לתוך אורווה ושם מצאנו את קבוצת הגברים שמויינו קודם לכן. בינינו לבין עצמנו צחקנו על כך שעוד מעט נגיע לגן עדן".

חלף זמן מה עד שהגרמנים הגיעו, בזזו מכיסיהם של קבוצת היהודים כל מה שיכולים היו, בין אם מטבע או פריט לבוש, והעלו אותם על משאיות שנועדו לצאת בדרכן למחנה השמדה. "חיכינו ואחרי שעתיים פתאום אמרו שנרד. ירדנו ופתאום בלי שנדע למה, הגרמנים התחילו לחלק לנו אוכל. גרמני אחד נתן לי קפה וחתיכת וופלה. בלעתי הכול. לא הבנו מה קורה".

רגעים לאחר מכן התבררה התמונה. קצין גרמני פליט מתורכיה, חבר בכת דתית המאמינה בתנ"ך ובברית החדשה יחד, מאותם שגויסו להילחם בקומוניסטים, גיע למקום ומיד פקד על הגרמנים שנכחו שם לשחרר את היהודים שעל המשאית כיוון שהם שייכים לו. "הוא אמר שהם תחת חסותו והקומונדנט האמין לו. ראינו את זה התחבקנו והתנשקנו בשמחה. כך ראינו איך הגרמנים עוזבים את הכפר".

כאמור, בעקבות מאמציו של דניאלי יוענק בעוד כשבועיים אות חסידי אומות העולם לכפרי ואשתו ששכנו את דניאלי הוריו ואחיו בביתם ולכומר שניסה לגונן על היהודים שהסתתרו בכפרו.