להכיר את קדמוני ירושלים דרך האשפה...

מחקר חדש מנתח את הרכב עצמות בעלי החיים שנמצאו באשפת ירושלים העתיקה ומתוך כך מעלה השערות ומסקנות לגבי אורחות חייהם בימי בית שני.

שמעון כהן , כ"ג בסיון תשע"ב

מה הם אכלו אז?
מה הם אכלו אז?
פלאש 90



טוען....

מחקר מקיף על עצמות בעלי החיים שנקברו בכלי חרס במישור קומראן, חושף תופעה ייחודית שזכתה להתייחסות רבה בקרב חוקרי האתר הארכיאולוגי קומראן וחוקרי המגילות הגנוזות.

במחקר שאותו ערך ד"ר רם בוכניק, איש אוניברסיטת בר אילן נחשף מידע חדש על דגמי צריכת הבשר והשחיטה שהונהגו באתר בשלהי ימי הבית השני. נמצא כי תושבי קומראן נהנו מאכילת בשר חיות משק וחיות בר ששרידיהן התגלו בכלי חרס, וכי הם שמרו בקפדנות על האיסור לאכול חיות טמאות. בנוסף לכך התגלה כי הם הקפידו על דפוסי שחיטה וביתור שיטתיים. הקפדה זו מוצאת את ביטוייה בין השאר באחידות גבוהה בסימני החיתוך שנתגלו על העצמות ובבחירה מכוונת של חלקי גוף למאכל.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר בוכניק המציין בפתח דבריו כי "הדרך הטובה ביותר להכיר אנשים היא לדעת מה נכנס אליהם לצלחת, וגם מה לא נכנס אליהם לצלחת", מתוך גישה זו ניתן לזהות מתוך המזון המוגש ושלא הוגש מי עשיר ומי עני, מי שומר על דיני כשרות כאלה ואחרים ומי לא.

את מחקרו מיקד ד"ר בוכניק בחקר העצמות שנמצאו באשפת נחל קדרון, האשפה אליה הובילו יהודי תקופת בית שני את פסולת בתיהם על חמורים על מנת לשמור על האיסור לערום ערימות של אשפה בחוצות ירושלים.

בין השאר ערך בוכניק השוואות של ממצאי אשפתות קדרון לזו שנמצאה במערות קומראן ולדבריו הממצאים מפתיעים. בקומראן התגלתה תופעה ייחודית ולא מוכרת בה קברו יושבי המערות ההן את עצמות בעלי החיים באופן מסודר ומתוך הקפדה שהעצמות תיקברנה בשלמות. התופעה התמוהה זכתה למספר השערות שאותן יציג ד"ר בוכניק בכנס מיוחד שיתקיים בסוף השבוע במרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון באריאל. לדבריו היו שטענו שמדובר בקבורת שרידי ארוחות מקודשות לאיסיים אך יש ארכיאולוגים רבים השוללים הערכה זו. לעומת זאת אחרים מעלים סברה ולפיה הקבורה של עצמות בעלי החיים נועדה למנוע מטורפים שהיו באותה עת רבים מהם במדבר יהודה, כדוגמת נמרים, מלהתקרב למקומות בהם הסתתרו.

בהרצאה המדוברת בכוונת בוכניק לפרוס את ממצאיו על הרכב בעלי החיים ובמאפייני השחיטה וחלוקת הבשר בקומראן ובירושלים, מתוך רצון לבדוק האם ניתן לזהות דפוסי צריכה ייחודיים לתושבי האתרים השונים. לדבריו דפוסי צריכת הבשר מהווים אמצעי לשחזור זהותם האתנית והתרבותית של תושבי האתרים, ויש בכוחם לסייע בזיהוי השתייכותם הכיתתית של תושבי קומראן כחברים בקבוצה אליטיסטית ייחודית הנבדלת מזו המיוצגת באשפות ירושלים.