הרב ערוסי: השתלת איברים - בהוראת בית הדין

הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו, מציע לוותר על הצורך באישור המשפחה בנושא תרומת איברים, ולהעביר את סמכות ההכרעה לבי"ד מיוחד.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ד בסיון תשע"ב

הרב רצון ערוסי
הרב רצון ערוסי
אתר האינטרנט נצח ישראל

לא הנפטר ולא משפחתו אלא בתי דין יכפו לקיחת איברים מנפטרים כדי להציל חיי-אחרים. זו תמצית הצעתו של הרב רצון ערוסי,  רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית.

ההצעה מתפרסמת בימים אלו בשנתון ההלכתי "תחומין" היוצא לאור ע"י מכון 'צומת' שבאלון שבות. השנתון מופיע כבר 32 שנה ונחשב לבמה התורנית המרכזית לשאלות הלכה ומדע, חברה ומדינה.

לפי הרב ערוסי, הרבנות הראשית תמנה בתי דין מיוחדים ליד כל בית-חולים, והם יטפלו בכל מקרה שבו התרחשה תאונה, נקבע מוות מוחי ופגיעה בגזע המוח באופן בלתי הפיך לחלוטין, ובית החולים מציע ליטול אברים ולהשתילם בחולים שחייהם בסכנה.

בתי-דין אלו יורו על נטילת אברי הנפטר לצורך הצלת-חיים, גם ללא חתימה מראש על כרטיס 'אדי' או 'בלבבי' המצויים כיום, וגם ללא הסכמת המשפחה. בתי הדין גם יפקחו שנטילת האברים תהיה בצורה מכובדת ושגופת המת תובא לקבורה מיד.
 
הרב ערוסי טוען כי מבחינה הלכתית, כשיש חולה מסוכן לפנינו, ניתן ליטול אבר מגוף נפטר כדי לשתלו בגוף החולה ולהצילו. לדבריו יש רשות לבית דין רבני להורות לרופאים כן, למרות שהנפטר לא ציווה לעשות כן מחיים, ולמרות שהמשפחה מתנגדת. 'התרמה כפייתית' כזו מותרת לדעת הרב ערוסי; "יש להיזהר מפני הדעה הרווחת בדבר בעלות האדם על גופו. לפי השקפה זו רוצים הם להתיר הרבה דברים האסורים בהלכה, כמו התאבדות, חבלה עצמית, בילויים וטיולים שיש בהם סיכונים גבוהים, ואפילו לסיים את חייו של חולה סופני", מזהיר הרב ערוסי. הוא גם דוחה את בעלות משפחת הנפטר על גופו, וכן מבהיר שאין ערך משפטי-הלכתי לצוואה שתחול רק לאחר המוות.
 
לדעתו הפגם המרכזי בכרטיס אד"י הוא הנחת היסוד שהאדם בעלים על חייו ועל גופו, בעוד שהחיים הם מתנת הבורא, והוא שמחליט היכן ואיך לסיימם. הרב ערוסי מוסיף כי בכרטיס אד"י יש גם משום מעשים הגובלים בפלילים כסחר באיברים, כיוון שמבטיחים תמורה חומרית עבור תרומת האיברים כנטיעת עצים על שם התורם ב'יער אדי', הנצחה באתר אינטרנט, הזמנה ליום הוקרה למשפחות תורמי האיברים בבית הנשיא, וכן זכות קדימה לקרוביו של התורם אם יזדקקו בעצמם לתרומת איברים. בחוק נכתב כי "לא יקבל אדם תמורה בעבור אבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר".
 
יצוין כי מערכת השנתון מסתייגת מהצעת הרב ערוסי וטוענת כי "המצב המשפטי בארץ (וברוב מדינות העולם) אינו מאפשר להשתמש באיבריו של אדם לאחר מותו בניגוד לרצונו ולרצון משפחתו, לא צפוי בקרוב שינוי בחוק, ולכן, ההצעה איננה ריאלית. ללא גילוי דעתו מחיים לא יוכל אדם להיות שותף במצווה גדולה זו, כרטיס 'בלבבי' מביע רצון זה, ונוצרת מחויבות מסוימת לבני משפחתו. אין בחתימת האדם כל אמירה הלכתית שהוא רואה עצמו בעלים על איבריו. גם החותם מאמין שהקב"ה נתן לנו את גופנו כפיקדון לשימוש ראוי, ואחד השימושים הראויים ביותר הוא הצלת אנשים ע"י תרומת האיברים".