הועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנה היום (שלישי) במוכנות כוחות המילואים לשעת חירום.
מדובר בדיון מעקב אחרי דו"ח מבקר המדינה בעניין, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ובעקבות תלונות חדשות של חיילי וקציני מילואים כי באימונים למלחמה הוענק להם ציוד ישן, מקולקל, מוזנח ולא-יעיל.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), הדגיש כי מוכנות צה"ל למלחמה נוגעת לכל החברה הישראלית, בפרט שאנו עומדים מול אתגרים ביטחוניים מתרחבים - וטוב שחיילי המילואים אינם שותקים כשהם נחשפים לזלזול או הזנחה. "אנחנו חברי הכנסת עומדים לרשותם כדי לבדוק ולחייב את צה"ל להשתפר. בימ"חים אמנם יש שיפור אך חובה לבדוק את האימונים בכלל ואיך כל אימון מנוצל", הוסיף. אריאל ביקש ממבקר המדינה להמשיך את המעקב אחרי הפקת הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, ולבדוק את יישומו של חוק המילואים החדש.
אבי סייג, מפורום מג"דים מח"טים וטייסים התריע מפני "תופעה מתמשכת של כרסום בימי האימונים", וטען כי הצבא מנצל רק שליש מימי המילואים שאושרו לו, וכי כמות ימי המילואים ירדה בעשור האחרון לכרבע. "זה כמו ביטוח כשלא עושים לא מרגישים - אך כשצריך אותו הוא חסר משמעותית", טען. בהמשך הדיון נתגלע עימות בינו לבין קצין מילואים ראשי תא"ל שוקי בן ענת, האם בכירי הצבא קשובים לחיילי המילואים. משה פישר, אף הוא מהפורום טען כי "הצבא לא הפנים שההשקעה במילואים היא כדאית, והוא חושב רק בהשקעה קצרת-טווח. חל פיחות משמעותי ביחידות בתקציב החימוש ובימי המילואים, וחל פיחות באיכות המועמדים למפקדי פלוגות וגדודים. יש בעיה רוחבית של כשירות ושל שמירת הידע המצטבר של המפקדים".
אריאל ויינר, מפקד פלוגת שריון סיפר על האימון האחרון בצאלים: "בעיות חימוש ותחזוקה אינסופיות של הטנקים - המעידות על הטנקים המחכים לנו בימ"חים בשעת מלחמה. מתוך 30 טנקים רבע מהם מושבתים, מקולקלים ולא כשירים. במקום להתאמן טיפלנו בהכשרת הטנקים לשימוש. גם בשנים שעברו – אחרי מלחמת לבנון השנייה – היו בעיות דומות".
גם אריק, חייל נוסף שהשתתף באותו האימון, אמר כי "מקבלים במילואים ציוד קרוע, אנשי קשר שלא מכירים את המכשירים ונשק שלא יורה. התקלות הללו קורות באופן שוטף, והיום אנו מגיעים עם אוהלים-אישיים ואוכל משלנו, אך היחס המזלזל של הצבא גורם שלא נרצה להגיע לאימון הבא".
סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר נווה אמר בתגובה כי "צריך לבדוק את מערך המילואים מדי פעם, אך מאז שנת 2007 אנו במהלך-מתקן גדול, והיום חטיבות הליבה עומדות על 120-180 אחוזי איוש. לעומתם, בחטיבות הלא-קדמיות מתחיל להסתמן בעיה בגידול הדור הבא. הימ"חים שופרו באופן מלא, ציוד פרט ומסגרת, והתקלות שתוארו ע"י חיילי השריון לא מאפיינות את מוכנות הצבא בכללותו. מדובר במקרה יחידי, היוצא מהכלל".
נווה סיפר, כי בעוד שמפקד גדוד משרת כ- 60-70 ימי מילואים בשנה, מפקד פלוגה משרת 30-40 הרי שחייל פשוט נקרא ל-7-10 ימים בשנה בממוצע. "שאיפתנו שלכל חייל יתווספו עוד שני ימי מילואים בשנה, ואנו באמצע התהליך. במלחמה הבאה אנו נערכים לעזוב את המשפחה תחת אש, להתגייס תחת אש ולצאת לחזית".
תא"ל אורן אבמן, ראש חטיבת יבשה במפקדת זרוע היבשה הוסיף כי "אנו שומרים בקפדנות על תכנית ימי המילואים והאימונים, ומשדרגים את הימ"חים, באמצעי קשר, נשק, ציוד לוגיסטי, ציוד הנדסי, אמצעים לראיית לילה ועוד. בכוונה חיילי השריון לא מתאמנים על טנקים שנמצאים בימ"חים - אלא על אלו המיועדים דווקא לאימונים".
קצין מילואים ראשי, תא"ל שוקי בן ענת טען כי "מצב מערך המילואים היום שונה לחלוטין מהמתואר בדו"ח. תקלות כמו שתוארו יכולות לקרות, אך אני מוטרד שמערך המילואים הפך לסקטור שלא מקבל מהמדינה את העידוד והתמיכה המתאימים - כדי להמשיך ולשרת. המדינה משקיעה בסקטור הפרטי כדי לטפח משימות, ואילו בחיילי המילואים לא משקיעים די".