יוסי בן אהרון, מי שהיה ראש לשכתו של יצחק שמיר בתקופת כהונתו כראש ממשלה סיפר ביומן ערוץ 7 על דמותו הייחודית של ראש הממשלה השביעי שהובא היום למנוחות בירושלים.

בראשית דבריו מציין בן אהרון כי הוא מסופק אם אדם כשמיר היה נבחר לכהונה הרמה במציאות הפוליטית של היום. זאת בשל השינויים המשמעותיים באווירה הפוליטית בישראל מאז שנת 83 ו-86 בהן נבחר שמיר לכהונה. "הוא התאים לתקופה ולדור שבהם הוא היה ראש ממשלה", אומר בן אהרון.

בדבריו מזכיר בן אהרון את ההתמודדויות הפנימיות והחיצוניות עימם התמודד שמיר. באשר להתמודדויות מחוץ למפלגה הוא מזכיר את השמאל והתקשורת האוהבים רק את מי שרוצה לוותר ולהתקפל, "אבל זה היה קומץ". לעומתם "מי שהכריע היה המחלוקת הפנימית שלא הייתה לשם שמים של שלישייה שהייתי קורא לה שלישיית המחבלים, מודעי, לוי ושרון, שלא ידעו במה לתקוף אותו כי היו לו הישגים בכל תחום ולכן התיימרו לעקוף אותו מימין וטענו שההליכה למדריד היא ויתור על ארץ ישראל".

בן אהרון משוכנע שגם שלישיית החישוקאים המדוברת ידעה היטב בעצמה שאין כל סיכוי ששמיר יוותר על משהו מארץ ישראל בועידת מדריד.

"שמעתי זאת מפיו וכך גם קיבלתי הנחיות ממנו לגבי המו"מ עם הסורים על הגולן. הוא אמר לי שעל טריטוריה אין מה לדבר. הוא הורה לי לבדוק על מה המו"מ ולשם מה הם באו לדבר. עבור הסורים הויתור היה עצם זה שהם מסכימים לדבר איתנו ותמורת זה הם רצו נסיגה עד המילימטר האחרון, אמרתי להם שישכחו מזה".

"ניסינו לעמוד על טיבם וגישתם של הסורים כלפי ישראל, לדעת אם הם חושבים לפתוח דף חדש, אבל הסתבר שלא והם משתמשים בסיסמת השלום ללא תוכן. הגישה שלהם השתלבה היטב עם התפיסה האמריקאית שאוהבים כינוסים ועצרות, צילומים של הנשיא שלהם עם הנשיא הרוסי וכו'", אומר בן אהרון המשוכנע שאילולי חתרו יוסי ביילין ושמעון פרס לקיים מו"מ עם הפלשתינים מתחת שלטונו של שמיר לא היה קם הסכם אוסלו ולא היו נגרמים תוצאותיו.

עוד מוסיף בן אהרון ומספר כי גם לאליקים רובינשטיין שהיה אז מזכיר הממשלה וניהל את המו"מ עם הפלשתינים הבהיר שמיר את גבולות המו"מ. "הוא קיבל הנחיות ברורות, וגם אם הייתה לו נטייה לוותר בכמה דברים שמיר הבהיר לו שלא לוותר מעבר להסכמתו של בגין על אוטונומיה לכל היותר".

לטעמו של בן אהרון עצם העלאת השאלה על קשר רציף בין ועידת מדריד להסכמי אוסלו לידתם בחטא ובשקר מוחלט שנולד בשמאל ובתקשורת שביקשו להם גושפנקה וחותם כשרות למהלך שהביא לרציחתם של מאות ישראלים מאז הסכם אוסלו.

עם זאת מציין בן אהרון כי שמיר הקפיד שלא להגיד את צמד המילים שיוחס לו 'אף שעל', וזאת על מנת שלא לחסום לחלוטין את האפשרות להידברות עם הצד שמנגד. בן אהרון מספר על מכתב שכתב הוא עצמו בשם שמיר לנשיא ארה"ב ובו ציין כי לישראלים ולערביי יש"ע אינטרס משותף לדו קיום ולשם כך יש צורך לקיים הישברות שתוביל לתשתית האוטונומיה, "אבל מעבר לכך לא נמסור ריבונות לגורם זר בשום אופן".

הקישור שנעשה בין ועידת מדריד להסכם אוסלו נשמע כמדיר מנוחה מבן אהרון והוא מסביר שאכן כך הם בני הדברים משום שבתפקידו היה במוקד ההחלטות וראה את הדברים מתרחשים אחרת לחלוטין מהאופן בו הוצגו אחר כך לציבור. "עבדתי עם איש שהערצתי אותו משום שהיה נאמן לעקרונותיו, לא החניף ולא וויתר ולכן המורשת שלו בוערת בקרבי. אחריו באו מנהיגים נעדרי חוט שדרה שלא  הבינו את המורשת שהוא השאיר להם. הוא השאיר מצב כלכלי טוב, שגשוג, עלייה והם במקום לקחת את המתנה הזו ולהמשיך את הקו אמרו עליו שלא עשה כלום. זהו שקר מתועב. הוא עשה יותר מכל אותם שקילקלו. מצבנו המדיני קפץ מרתונית בעקבות ההסכמה לועידת מדריד. מדינות כמו סין, יוון, ספרד, ברית המועצות ואחרות באו להידפק על דלתנו בעקבות מדריד. אש"ף היה אז על הפנים, והם לוקחים את המתנה הזו והורסים אותה במו ידיהם".

על מפגשיו האחרונים עם שמיר מספר בן אהרון כי היה מגיע בשעתו למשרדו בבית אמות משפט בתל אביב, וכשהיה כבר במוסד הגיע לבקרו עם אשתו. "אשתי אמרה לו 'מתגעגעים אליך' וראינו דמעה בעינו. מרגש אותי לחשוב על האיש הכביר הזה שהיה משותק ונעדר יכולת לתקשר עם בני אדם, אבל כנראה יכול היה לקלוט דברים שנאמרו לו ולא יכול היה לתרגם במוחו ולתת ביטוי של תגובה עצובה למה שהוא שומע. זה טראגי".