השב"כ: חייבים להגן על שיטות החקירה

ועדת חוקה אישרה את הארכת תוקף הוראת השעה הפוטרת את השב"כ והמשטרה מתיעוד חקירות של חשודים בעבירות נגד ביטחון המדינה.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ג בתמוז תשע"ב

לא היה מנוס מפשרה. רותם
לא היה מנוס מפשרה. רותם
פלאש 90

ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה הבוקר לקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, אשר יאריך את תוקפה של הוראת השעה הפוטרת את המשטרה והשב"כ מהחובה לתעד חקירת חשוד בעבירת בטחון, בתיעוד חזותי או קולי, בשלוש שנים.

על פי החוק הקיים, חלה חובת תיעוד חזותי על חקירה, לחשוד בעבירה שעונשה מעל 10 שנות מאסר. החוק מחריג בהוראת שעה חקירות חשודים בעבירה ביטחונית מחובה זו. הוראת השעה נקבעה לחמש שנים וזו הוארכה פעם נוספת לארבע שנים. הארכה שתוקפה תפוג הלילה בחצות.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב "בנסיבות המיוחדות של חקירה ביטחונית, שבה ההתמודדות היא מול ארגוני טרור קיצוניים ומאורגנים, תיעוד כאמור עשוי לפגוע באופן ממשי ביכולת ובאיכות חקירתן של עבירות ביטחוניות, ובכך גם ביכולת הסיכול של איומי הטרור".

נציגי השב"כ טענו בישיבה כי עפ"י חוות דעת מקצועית, הפטור חייב להיות קבוע בחוק לצמיתות. אולם בשל התנגדות השרים איתן ומרידור, הממשלה ביקשה להאריך את תוקף הוראת השעה בשנתיים ימים, עד אשר יחוקק חוק הטרור החדש.

יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם בהתייעצות עם ח"כ יצחק הרצוג שהשתתף בדיון, תמכו בהצעת החוק, והחליטו להאריך את הוראת השעה בשלוש שנים.  ראש אגף החקירות בשב"כ שנכח בדיון, הסביר כי "חקירות השב"כ מבוקרות ומתועדות מתחילתן, במהלכן ועד סופן. לא מדובר בהסתרת פגיעה בזכויות אדם, אלא בהגנה על שיטות חקירה. הפטור נדרש, כיוון שאויבנו לומדים את שיטות החקירה".

נציגת האגודה לזכויות האזרח עו"ד לילה מרגלית ונציגת הסנגוריה הציבורית עו"ד רחל דניאלי התנגדו להארכה, בטענה כי יש חשיבות רבה בתיעוד החקירות וחשיבות התיעוד, אינה מוטלת בספק. לדבריהן, הבקשה לפטור על כל עבירות הבטחון, גורפת ואינה מאוזנת. "בוודאי קיים כלי מידתי יותר, למניעת פגיעה בשיטות ובאיכויות החקירה".

כאמור, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. בשל פקיעת הוראת השעה הלילה בחצות, יתכן והצעת החוק תובא להצבעה כבר היום במליאת הכנסת.