תואר ראשון כבר עשית?

סקר חברתי בנושא למידה לאורך החיים של הלמ"ס מעלה כי רק ל-27% מהגברים תעודה אקדמית לעומת 39% מהנשים.

אורנית עצר , כ"ז בתמוז תשע"ב

חוזרים לשגרת לימודים. סטודנטים
חוזרים לשגרת לימודים. סטודנטים
פלאש 90

הלשכה המרכזית לסטטיסיטיקה מפרסנת היום  תוצאות סקר חברתי בנושא למידה לאורך החיים לשנת 2011. הסקר בדק  לימודים אקדמיים, הכשרה מקצועית, חוגים ופנאי.

על פי הסקר בקרב תושבי ישראל בני 25 ומעלה, 17% סיימו בי"ס תיכון ללא תעודת בגרות, 34% הם בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום של בי"ס על תיכון (לא תעודה אקדמית), 18% בעלי תואר ראשון ו-12% בעלי תואר שני או שלישי. היתר,  20%, לא קיבלו אף אחת מהתעודות שצויינו.

רמת ההשכלה שונה גם בין המינים: בגיל 44-25, ל-27% מהגברים ול-39% מהנשים תעודה אקדמית; בגיל 45 ואילך דומה שיעור האקדמאים בין שני המינים: בגיל 64-45 שיעור האקדמאים הוא 30% מהגברים ו-29% מהנשים הם אקדמאים; בגיל 65 ומעלה 22% מגברים  ו-20% מהנשים הם בעלי תעודה אקדמית.

ניכר פער גם ברמת ההשכלה בין קבוצות האוכלוסייה 33% מהיהודים אקדמאים לעומת 13% מהערבים. 15% מהיהודים לא סיימו תיכון, לעומת 44% מהערבים. פערים מגדריים ברמת ההשכלה גדולים יותר בקרב היהודים מאשר בקרב הערבים. בקרב היהודים נשים משכילות יותר מגברים (35% מהנשים אקדמאיות לעומת 30% מהגברים) ובקרב הערבים הגברים משכילים יותר (15% מהגברים אקדמאים לעומת 12% מהנשים).

בקרב הצעירים בגיל 44-25, התמונה שונה והנשים הערביות משכילות יותר מהגברים הערבים: שיעור האקדמאים הוא 19% בקרב הנשים לעומת 12% בקרב הגברים.

בקרב היהודים בכל קבוצות הגיל, שיעור האקדמאים בקרב החילוניים גבוה יותר מאשר בקרב מסורתיים, דתיים וחרדים. בקרב בני 25-44 שיעור האקדמאים הוא  47% מהחילוניים, 31% מהמסורתיים, 43% מהדתיים ו-11% מהחרדים.

יש קשר חיובי בין רמת ההשכלה של ישראלים בגיל 25 ומעלה לבין השכלת הוריהם. ל- 30% מבעלי תואר ראשון ול-40% מבעלי תואר שני או שלישי יש אב אקדמאי; ל-24% מבעלי תואר ראשון ול-35% מבעלי תואר שני או שלישי יש אם אקדמאית. מאלה שלא סיימו תיכון: ל- 77% מהם אב שלא סיים תיכון, ל-80% מהם אם שלא סיימה תיכון, ול-3% מהם בלבד אב או אם בעלי תואר אקדמי.

אבחנה לפי מוצא מצביעה גם כן על הבדלים. בקרב בני 44-25: בקרב יוצאי אסיה-אפריקה (ילידי אסיה-אפריקה או ילידי ישראל ששני הוריהם ילידי אסיה אפריקה) - 29% אקדמאים; בקרב יוצאי אירופה-אמריקה (ילידי אירופה-אמריקה או ששני הוריהם ילידי אירופה-אמריקה) השיעור הגבוה ביותר של בעלי תואר אקדמי -  47% אקדמאים; בקרב ילידי ישראל ממוצא מעורב (שהוריהם ממוצא שונה) - 42% אקדמאים;  בקרב ילידי ישראל שהוריהם ילידי ישראל 35% אקדמאים; בקרב ילידי בריה"מ לשעבר עולי 1990 ואילך - 34% אקדמאים, שיעור נמוך יחסית לשיעור האקדמאים בדור הוריהם (44% מהאבות ו-47% מהאמהות של עולים אלה אקדמאים).

ילידי אירופה אמריקה וילידי ישראל שהוריהם מאירופה-אמריקה -  להם ולהוריהם השיעור הגבוה ביותר של בעלי השכלה אקדמית. בקרב ילידי ישראל שהוריהם ילידי אסיה-אפריקה, 29% אקדמאים; בקרב ילידי ישראל שהוריהם ילידי אירופה-אמריקה, 49% אקדמאים, ל-39% אב אקדמאי ול-33% אם אקדמאית.

גם בקרב ילידי אירופה-אמריקה שיעור האקדמאים גבוה יחסית - 45%, כאשר בקרב ילידי אסיה-אפריקה שיעור האקדמאים עומד על 30%.

58% מהאוכלוסייה סבורים כי השכלה אקדמית "חשובה מאוד" להצלחה בחיים, 30% נוספים סבורים כי היא "חשובה". מבוגרים מעריכים את חשיבות ההשכלה יותר מאשר צעירים, ובקרב האוכלוסייה בגיל 45 ומעלה 62% סבורים כי היא "חשובה מאוד" (לעומת 55% בקרב בני 44-20);  ערבים מקנים חשיבות רבה יותר להשכלה האקדמית (82% מהערבים לעומת 53% מהיהודים סבורים כי ההשכלה "חשובה מאוד"); דתיים, מסורתיים וחילוניים מעריכים את ההשכלה כחשובה מאוד בשיעור גבוה פי 2 ויותר מאשר חרדים (51%, 61% ו-55% לעומת 23% בהתאמה).

מרבית ההורים (77%) מעוניינים שילדיהם ירכשו השכלה אקדמית. השיעור גבוה במיוחד בקרב בעלי השכלה אקדמית: 84% מבעלי תואר ראשון ו-86% מבעלי תואר שני או שלישי היו רוצים שילדיהם ירכשו השכלה אקדמית. אולם גם אלה שלא סיימו תיכון, מרביתם מעוניינים בתואר אקדמי עבור ילדיהם (66%).

32%  מההורים מציינים כי יש מקצוע מסויים שהיו מעוניינים שילדיהם יעסקו בו. מתוכם, 35% מעוניינים שילדם יהיה רופא, 12% שילדם יהיה מורה, 10% מהנדס מחשבים, 9% עורך דין ו-6% מעוניינים שילדם יהיה רואה חשבון (היתר, 28%, ציינו מבחר מקצועות אחרים).