בישיבת מליאה מיוחדת שנערכה היום (ד) לזכרו של זאב ז'בוטינסקי התעמת יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, עם דבריו של נשיא המדינה שאמר כי מפעל ההתנחלות עלול להביא לשינוי דמוגרפי מאיים.
ריבלין אמר: "אני מוקיר ומעריך את הנשיא פרס, כציוני דגול וכשליח ציבור אהוד ואהוב, ואולם, תלמידיו של ז'בוטינסקי ובתוכם אני, בשום אופן אינם רואים בהתנחלויות איום על קיומנו. ישובים ברחבי יהודה ושומרון, לא מסכנים את קיומנו, אלא מבטיחים אותו."
עוד הוסיף ריבלין ואמר: "התנחלויות אינן צודקות יותר או פחות, לפי המיקום האסטרטגי שלהן, אלא מתוקף הזכות שלנו על ארצנו. לצערי, היום יש כאלה שרואים בהדגשת הזכות דבר מיותר, טרחני. גם אלו שחושבים שיש לוותר על חבלי ארץ, אסור שישתמע מדבריהם זלזול בכוח הזכות."
ריבלין סבור שהשיח הדמוגרפי המצייר את אזרחי ישראל כאיום הוא מסוכן: "אני חש את כאבו של הציבור הערבי בישראל, העומד נבוך שוב ושוב, מול אמירות , שמציירות אותו, או את אחיו, וממילא גם אותו, כאיום. אוניברסיטת אריאל, שזכתה רק אתמול להכרה רשמית, ראויה לכך גם בגלל שהיא מבטאת שותפות כזו. באריאל לומדים מאות סטודנטים ערבים צד סטודנטים יהודים,היא הוכחה ליכולת שלנו: לחיות יחד".
לדבריו הדיון הציבורי בישראל נגוע ב"דמוגרפוביה", כלשונו: "מורשת ז'בוטינסקי הליברלית, הדמוקרטית והלאומית איננה מזוהה עם שיח של "דמוגר-פוביה". השיח הזה, שעסוק מבוקר עד ערב בספירת ראשים, בין ממזרח לקו הירוק ובין ממערבה לו- הוא שיח מסוכן. פעם אחת, משום שבשם הטיעון הדמוגרפי מבקשים להציג את פתרון שתי המדינות כפתרון הכרחי וקיומי. חמור אף יותר, משום שבשם אותו הטיעון הדמוגרפי, קמים אזרחי מדינת ישראל הערבים בבוקר ומגלים שהם איום. מגלים- שכאשר הביאו ילדים לעולם הם למעשה קשרו קשר נגד מדינת ישראל, ללא ידיעתם."
ריבלין חתם את נאומו ואמר: "מורשת ז'בוטינסקי היא זאת הקוראת לנו להתייחס ברצינות התהומית ביותר לחזון היהודי והדמוקרטי שמעמידה מדינת ישראל:ולא להרפות ממנו. רק כך, נוכל למלא בתוכן ממשי, את צוואתו של זאב ז'בוטינסקי."