עדות: סיוט אלים בחוף ראשון לציון

סיוט מהחוף למעצר. צעיר מתאר איך בילוי בחוף הים נמשך לאלימות שוטרים וגז מדמיע בפנים ועד למעצר. השופט דחה את טענות המשטרה.

שמעון כהן , ד' באב תשע"ב

החוף בתל אביב
החוף בתל אביב
פלאש 90

מאיר

מאיר וחברו לא האמינו שבילוי על חוף ימה של ראשון לציון יסתיים בחדר המעצר ובאלימות קשה שאותה ספגו משוטרים, אך נראה שהמציאות הישראלית יכולה להפתיע.

ביומן ערוץ 7 הוא מספר את סיפורו שגרר ביקורת חריפה מצד השופט על התנהלות המשטרה.

השניים הגיעו לחוף ראשון לציון וחרגו מספר מטרים מדגלי הסימון. "המים היו רדודים", מדגיש מאיר ומספר כיצד לפתע שמע את המציל קורא לעברם שיקבלו קנס של כשבע מאות שקלים על רחצה מחוץ לגבולות המותרים. כשיצאו מהמים הגיעו אליהם שלושה מצילים או פקחים שדרשו לראות תעודת זהות. "הבנו שהם רוצים להתעמת כי מיד התחילו לצעוק עלינו בלי אזהרה 'יש לכם קנס', 'תביאו תעודת זהות' ".

חברו של מאיר הוא עולה חדש, ומאיר בחר לשוחח איתו באנגלית ולהיראות כאילו הם תיירים שאינם מבינים על מה המהומה. "זה לא עזר. הם צעקו עלינו. התווכחו. עזבתי את המקום וחזרנו למים. כשיצאנו מהמים ראינו שהגיע מישהו עם מדי יס"מניק. הוא צעק אלי 'איך קוראים לך?', עניתי לו 'מאיר'. הוא אמר 'אז אתה כן מבין עברית', עניתי שכן. הוא דרש תעודת זהות. שאלנו למה, מה עשינו. הוא לא התייחס וצעק עלינו 'אתם הולכים למשטרה'. הלכתי להתקלח וכשחזרתי ראיתי את החבר שלי מתווכח איתם והצעקות נמשכות".

שני החברים נלקחו למשרד ביטחון בכניסה לחוף, שם הציג חברו של מאיר תעודת זהות, ולאחר שנלקחו פרטיהם אמר להם השוטר "עופו מפה. יש לכם קנס של 730 שקלים". השניים שאלו למה והמענה היה צעקת "עופו מפה" נוספת.

"יצאנו מהמשרד. החבר התקשר לאבא שלו, עורך דין, שהציע שנצלם אותם ונתלונן. חזרנו למשרד. הוא דרש שנצא. אמרנו שאנחנו רוצים את הדף עם הפרטים שלנו חזרה. הוא צעק עלינו 'עופו מפה'. עמדתי בדלת השוטר קם ודחף אותי. אמרתי שאני רוצה את הפרטים. הוא העיף אותי מהמשרד. חשבנו לנסות עוד פעם אחת אחרונה. חזרנו למשרד ואמרנו בנימוס שאנחנו רוצים בבקשה את הפרטים שלנו חזרה. השוטר שוב דחף אותי", אומר מאיר ומדגיש כי לא הפעיל כל אלימות, אך השוטר הפיל אותו ארצה. כשקם צעק השוטר לעברו 'אתה עצור על תקיפת שוטר'. ראיתי שהוא שולח יד אל האביזרים שעל החגורה שלו. חששתי והתחלתי לרוץ. הוא הוציא תרסיס של חומר כלשהו והשפריץ לי על הפרצוף ופלג הגוף העליון".

מאיר מצא את עצמו מטושטש ומתקשה לזוז. השוטר לקח ממנו את התיק בעוד הוא מתקשר ממכשיר הטלפון של חברו למשטרה ומדווח על האירוע. "השוטר שעל הקו אמר לי שהוא מציע לי לעשות כל מה שהשוטר אומר לי לעשות, גם אם זה לא נראה לי סביר", הוא מספר.

כשגופו צורב מכאב התרסיס שטף את עצמו במים, ולא ידע שבכך הוא רק מחריף את הכאב. "לא ידעתי שמים מחריפים את ההשפעה והכאב. ראיתי את השוטר עצבני זורק את החבר שלי וצועק 'אתם זבל. אתם עצורים על תקיפת שוטר' ומקלל. הרגשתי שאני נשרף. התחננתי לעזרה. החבר שלי בא לעזור לי אבל השוטר דחף אותו. התחננתי שיעזרו לי אבל הם צחקו לי בפנים. נפלתי לרצפה וכשניסיתי לקום הוא צעק עלי 'אל תזוז טינופת' ".

בשלב זה נכנס שוטר נוסף לחדר. "הוא נכנס בקללות וצעק 'עכשיו תראו שלא מתעסקים עם משטרת ישראל'. המשכתי להתחנן לעזרה. הם גררו אותנו לניידת. את החבר שלי גררו בכוח. בניידת הפרידו בינינו. המשכתי לבקש עזרה. אלו היו ייסורים נוראים, עינויים, אבל גם הנהג צחק עלי. כשהגענו לתחנה כל אחד או שתק או קילל או צחק עלינו, כל אחד ברמה אחרת של נוראיות. כך זה נמשך כמה שעות".

במשך כל הזמן הזה נמשכת הצריבה בגופו של מאיר. הקור בתחנת המשטרה היה הדבר היחיד שהחל להרגיע את הכאב מעט.

בחקירתו דרש מאיר לציין בשכתוב ותמלול עדותו את פרטי המכות והקללות שספג מהשוטרים. לדבריו אם לא היה מתעקש שהדברים יירשמו החקירה כולה הייתה נכתבת לטובת השוטרים. במקביל התלוננו השוטרים שהוא היה התוקף שהכה אותם.

"אזקו אותנו בידיים וברגליים לעציר נוסף", הוא מספר. בדרכו לתא ביקש עזרה רפואית נוספת, אך המענה שקיבל היה "זה יעבור".

מאיר, כאמור, לא היה מודע להשפעת מים על הצריבה ונכנס למקלחת נוספת בתקווה שהכאב יירגע, אך הוא גבר. "זה החזיר את העינויים לתחושות הקודמות. הרגשתי תשוש. הלכתי לישון בתוך להבה", הוא מתאר.

קץ הסיוטים הגיע דווקא באולם המשפט אליו הובל מתא המעצר בשעות הבוקר. המשטרה ביקשה את הארכת מעצרו, אבל השופט שעיין בנתונים הכתובים שלפניו הבין במה מדובר ו"למזלי השופט הבין בדיוק מה קרה כאן וצחק לעורך דין של המשטרה בפרצוף. הוא שאל אותו אם הוא רציני ואם בגלל שעברנו את הדגלים הוא רוצה להאריך לנו מעצר, מה השטויות האלה, הוא שאל אותם".

כעת מתכוונים מאיר וחברו לפנות למח"ש בדרישה לפתיחת חקירה נגד השוטרים האלימים.