משפטנים מזהירים כי המקרה הטרגי של משה סילמן, אשר נקלע לחובות כבדים, והצית את עצמו לפני שבוע, מהווה רק קצה קרחון לבעייתם של עשרות אלפי ישראלים, אם לא הרבה יותר.

עו"ד צבי וישנגרד טוען כי מדובר במכת מדינה, שבמרכזה עומדים מי שהוא מכנה "חייבי מכולת, ועצמאים קטנים קורסים". לדבריו, תופעה זו של פשיטת רגל של יחידים ומשפחות שנקלעו לכדור שלג של חובות, על רקע של נסיגה בריאותית או אי יציבות תעסוקתית – רווחת כיום יותר מתמיד, וצפוי כי היא תתגבר עם החרפת המשבר הכלכלי.

"הטרגדיה רק מחריפה, בשל בורותו הרבה של הציבור, בכל הנוגע לחוקים הבאים להגן עליו" אומר עו"ד וישנגרד. לדבריו, רבים מהחייבים כלל לא מודעים להגנה שמעניק להם החוק, הגנה שעשויה לפטור אותם ממרבית החובות אותם צברו. "גרוע מכך", אומר עו"ד וישנגרד  "אותם חייבים מתעוררים מאוחר מדי, ורק לאחר שנצברו להם חובות גדולים מול רשויות וגורמים נוספים, חובות שלא ניתנים למחיקה ".

כללי האצבע – יכולת החזר של 20% מהחוב, ועשרות נושים

כאשר יכולת ההחזר החודשית של אדם או עסק, נמוכה עד כדי כך, שהיא מכסה רק כחמישית מההחזר החודשי הרצוי של חובותיו, משמעות הדבר שקריסתו הכלכלית ודאית, ושהזמן העומד לרשותו לפני שכל פעילותו תשותק, הולך ואוזל.

לדבריו, טוב יעשה אותו אדם במצב כזה, אם יפנה לכינוס נכסים, באמצעות עורך דין המתמחה בתחום.

כלל אצבע נוסף לצרה כלכלית אקוטית שקשה יהיה להיפטר ממנה בעתיד – הוא ריבוי נושים. כאשר אדם או עסק נקלעים לחובות מרובים מול אנשים וגופים רבים ושונים, ואינם מסוגלים להחזיר את מלוא הכספים לרובם, גם כאן, מומלץ למהר ולבחון פנייה לכינוס נכסים.

"חשוב לזכור שלא את כל החובות ניתן לכנס" אומר עו"ד וישנגרד. לדבריו, חובות לעירייה או לרשויות המדינה לא ניתנים למחיקה. כמו כן חוב למזונות, או חוב שנוצר כתוצאה מקנס או מעבירה על החוק – הם חובות שלא ניתן למוחקם. כל שניתן לעשות הוא להגיע להסדר פריסת החוב מול אותן רשויות.

גם חובות שהצטברו מול גורמים בשוק האפור, או חובות שנוצרו כתוצאה מפעולה לא חוקית או לגיטימית – כמו למשל הימורים – לא ניתן יהיה למוחקם באמצעות הליך של פשיטת רגל.

ערפל הקרב מבלבל את החייב

משפחות ועסקים רבים מתפקדים תחת ערפל קרב, המופנה בעיקר כלפי עצמם וסביבתם הקרובה.

ערפל ההדחקה הזה מתאפשר באמצעות לקיחת הלוואות שונות, בנקאיות וחוץ-בנקאיות, מסגרות אשראי שונות, ופריסת תשלומים לאורך שנים, תוך הסתמכות על הכנסה קבועה, שלעיתים קרובות מכזיבה.

אנשים רבים מתכחשים לאפשרות שהכנסתם לא תחזור לרמתה מתמול שלשום, ומתעלמים מבריאותם המתרופפת. רבים מהם נוהים אחר סיסמאות רוחניות של אמונה בעתיד טוב יותר, ומחשבה חיובית – וכך מאחרים רכבת אחר רכבת, עד שהם מתעוררים, כשהמצב כבר הופך לנואש וקשה לתיקון.

רבים אינם יודעים זאת, אך הליכי פשיטת הרגל בישראל מאפשרים לאנשים הקורסים תחת חובות כבדים – המכונים "חייבים" - מוצא של כבוד.

פשיטת הרגל היא לעיתים הדרך הלגיטימית היחידה, המאפשרת לאותם חייבים להתחיל את חייהם מחדש, לאחר תהליך של כינוס נכסים, והחזר חובות חלקי לנושיהם.  

כיצד פונים לפשיטת רגל?

הליך פשיטת הרגל מצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי. כדי לפתוח בהליך שכזה, על החייב לפנות בבקשה אל בית המשפט להכריז עליו כפושט רגל.

מטרת הליך פשיטת הרגל היא לאסוף את כלל נכסי החייב, לממש אותם, כאשר התמורה שתתקבל ממכירתם – תחולק בין הנושים ("נושים" הם אותם גופים או האנשים להם חייב החייב את הכסף. לעיתים רבות מכנים אותם גם "זוכים").

לאחר פירעון החובות, או לאחר שהחייב יגיע להסדר מול הנושים, הסדר אשר יאושר על ידי בית המשפט, יוכל החייב להגיש בקשה לפטור אותו מחובותיו.

גם חייבים אשר אין להם כלל נכסים כמו דירה, רכב, או חסכונות, יכולים ליהנות מהליך פשיטת הרגל, כאשר במשך כ-4 שנים הם צפויים לשלם מידי חודש, סכום זעום, ולאחר תום התקופה יוכלו לקבל פטור מחובותיהם.

הפטור נקרא בשפה משפטית 'צו הפטר' - צו הפוטר את החייב מכל חובותיו בעבר. משך ההליך בין הכניסה לכינוס נכסים, ועד מתן צו ההפטר אורך על פי רוב בין ארבע לחמש שנים.

להליך פשיטת הרגל יש מספר תנאי סף:

א.     חובותיו של החייב יעלו על 16,910 ₪. מי שחובותיו נמוכים מכך, לא יזכה להיות מוכר כפושט רגל.

ב.     על החייב לצרף לבקשתו דו"ח הוצאות והכנסות.

ג.       על החייב לספק לבית המשפט תצהיר המפרט את סיפור הסתבכותו הכלכלית, אליו מצורף גם כתב ויתור על  סודיות.

ד.      כמו כן, מחויב הפונה להליך לשלם אגרה, שגובהה מעודכן מעת לעת.

לאחר שהחייב יגיש בקשה לבית המשפט למתן צו כינוס נכסים, ולהכרזה עליו כפושט רגל, יעוכבו על פי רוב כל ההליכים נגדו ובכללם תביעות, הליכי הוצאה לפועל, או כל אמצעי אחר שהופעל נגד החייב על פי דין.

במסגרת צו הכינוס, מרכז כונס הנכסים הרשמי את כלל דרישות החוב של גורמים שונים מול החייב, ומאחד אותן לקופת חוב משותפת. כמו כן, בוחן הכונס את כלל הנכסים והכספים אותם צבר החייב, ובודק האם הועברו נכסים מרשותו לבני משפחה במהלך השנים האחרונות. הכונס בודק האם יש צורך לבטל את ההענקות האלה ולהעבירן אל קופת הכינוס. כך למשל, דירה שהועברה לאחיו או להוריו של החייב, ללא תמורה כספית, וזאת במהלך חמש השנים טרם הגשת הבקשה לכינוס נכסים, תועבר אותה דירה לקופת הכינוס.

לאחר שלב כינוס הנכסים, ימכור הכונס את כלל הנכסים שנאספו, ויחלק את הכספים בין הנושים השונים, על פי רוב לפי החלק היחסי שלהם בחוב.

חיים תחת כינוס רצופים מגבלות

לאחר שניתן צו כינוס, יוטלו על החייב מגבלות לא מבוטלות, וביניהן הגבלת יציאה מן הארץ, איסור חלוקת צ'קים, איסור החזקת כרטיס אשראי, איסור על קיום מסגרת חובה בבנק, איסור על בעלות על נכסים, ועוד.

בשלב הבא, כעבור חצי שנה לפחות ממתן צו הכינוס, ייקבע דיון בבקשת פשיטת הרגל. בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל – ייתן בית המשפט את החלטתו האם להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את הבקשה.

אם בית המשפט יקבל את בקשתו של החייב, הוא יקבע כמה כספים עליו להחזיר לקופת הכינוס מדי חודש, וזאת על פי התחשבות ביכולת ההשתכרות שלו.

כך למשל, בעל חברת קייטרינג שנמצא חייב מיליוני שקלים לנושיו, פנה לכינוס נכסים. הכונס הרשמי מכר את דירתו, והכספים חולקו בין הנושים, והפחיתו במעט את החובות כלפיהם. לאחר 5 שנים בהן חי החייב בבית הוריו והתפרנס כשכיר, הוא זכה בהפטר, ושב לפתוח מסעדה, כשהוא נקי מכל חוב.

עו"ד צבי וישגנרד מדגיש שחייב אשר הוכרז כפושט רגל וקיבל הפטר, לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל במהלך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר.

בשל היתרון אותו מעניק החוק, והאפשרות להתחיל בחיים חדשים, תוך מחיקת חובות העבר, פונים בכל חודש אל בית המשפט אלפי חייבים בבקשה לזכות במעמד של פושטי רגל. לא כולם עושים זאת ממניעים כנים. 

אם יתגלה לבית המשפט שהחייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או שיתברר כי יש ביכולתו לפתע לפרוע את חובותיו, יוכל בית המשפט להורות על דחיית בקשתו של החייב לפשוט רגל - והליכי הגבייה ימשיכו נגדו באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

עו"ד וישנגרד מעיר עוד, שלאור ריבוי הסוגיות והתרחישים הסבוכים במסגרת הליך פשיטת הרגל, מומלץ להיעזר בעורך דין הבקי בהליכים ובפרוצדורה, וכך למקסם את היתרונות שמעניק ההליך, ולמנוע כשלון צורב ויקר עקב ניהולו השגוי.