אושרה הגדלת יעד גירעון 2013 ל- 3%

ועדת הכספים אישרה את יעד הגירעון החדש ל-2013. שר האוצר: עדיין יידרש קיצוץ בתקציב והעלאת מיסים"

אורנית עצר , ה' באב תשע"ב

טענות חסרות בסיס. שטייניץ
טענות חסרות בסיס. שטייניץ
פלאש 90

בתום דיון סוער, אישרה היום (שלישי) ועדת הכספים, את יעד הגירעון החדש לשנת 2013, שיעמוד מעתה על 3% במקום 2.5%.

שר האוצר, יובל שטייניץ אמר "למרות העלאת יעד הגירעון, נאלץ לקצץ בתקציב 2013 ולהעלות מיסים". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הביע תמיכה בשינוי היעד וציין כי "הכלכלה הישראלית חזקה אבל מעמד הביניים סובל ויש בעיות חברתיות קשות. היציבות הכלכלית חשובה אבל היציבות החברתית חשובה לא פחות". הצעת החוק לשינוי מתווה הגירעון אושרה במסגרת הצעת חוק, לקריאה שנייה ושלישית ותועבר להצבעה במליאת הכנסת.

גפני הוסיף "יש בעיה קשה בהתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל; הכלכלה חזקה אך אינה מחלחלת לאזרחים. אני לא בטוח שעמדת הנגיד שיש לקבוע 2.5% יעד גירעון נכונה אך אני מכבד אותו. אני מזהיר לפני תקציב 2013, יציבות חברתית חשובה לא פחות מהכלכלית. אסור לחזור על השגיאות שהובילו למשבר החברתי".

"זאת מדיניותה המסורתית של הוועדה בראשותי, שבמקום להטיל עוד מסים וגזירות על האזרחים, ניתן להעלות את יעד הגירעון בצורה מדודה", ציין גפני.

שטייניץ נימק את הגדלת את יעד הגירעון, "העולם במשבר נורא שטרם הסתיים. עתה מתחילים לדבר על דירוג האשראי של גרמניה, המדינה היחידה שנותרה יציבה. אם בארזים נפלה שלהבת ויש אזהרת דירוג אשראי לגרמניה זה צריך להדליק נורות אדומות. באירופה המצב גרוע מאוד, בארה"ב סביר מינוס ואפילו במדינות הבריקס; ברזיל, הודו, סין ורוסיה, נרשמת האטה. התקווה הגדולה שהודו-סין יצעידו קדימה את העולם הולכת ומתבדה. זה משפיע על כלכלת ישראל כאשר במקביל יש גם ירידה בהכנסות המדינה ממסים".

שטייניץ הוסיף, "יעד הגירעון שקבענו לפני 4 שנים איננו ריאלי היום. אין גורם מקצועי אחד שחושב שאפשר להישאר ביעד הלא ריאלי של 1.5% וגם לא הגירעון התוצאתי, מבלי לעשות דבר של 4%+. קבענו יעד חדש 3% שהוא יומרני ולא יהיה קל לעמוד בו עם ירידה הדרגתי עד ל- 2% ב- 2016 1.5% ב- 2019. ההפרש בין 1.5% ל- 3% מתבטא ב- 15 מיליארד ₪. הגענו ל- 3% לאחר התייעצות עם גורמים בינ"ל כגון ה- OECD. החשוב ביותר שיחס החוב-תוצר ימשיך לרדת עד יחס של 60% ב- 2020. אם נעמוד ביעד גירעון של 3% יחס החוב-תוצר לא יעלה. גם אם היינו קובעים 2.5% אזי היינו צריכים לגבות עוד מיסים בהיקף של 5 מיליארד ₪".  

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), מתח ביקורת רבה על שינוי יעד הגירעון וטען כי "בניגוד לדעה הרווחת, הכלכלה לא כל-כך חזקה ומוצלחת ומסתמנת מגמת ירידה. קל לנפח הוצאות את האוצר על-מנת לשנות יעדים כלכליים. הגירעון מחוסר שליטה של הממשלה בהוצאותיה".

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) אמרה "אנחנו עומדים במצב שאין לנו ברירה אלא לתמוך בהעלאת יעד הגירעון". קירשנבאום הביע תרעומת על התחייבות שר האוצר מאמש במליאת הכנסת, לפיה הגירעון לא יגדל. "אנחנו במצב של חוסר ודאות מוחלט ולכן לא ניתן להתחייב ולכן, במקום התחייבות אני מצפה לשמוע מהשר מהי המדיניות הכלכלית הכוללת שלו; למשל לגבי הבורסה הישראלית המדשדשת. קביעת יעד גירעון לבדה, איננה מדיניות". עוד אמרה שהיא "חוששת מהעלאת המיסים, כיוון שזה רק יקשה על מי שממילא נאנקים תחת עול המיסים".

ח"כ שי חרמש (קדימה) ציין כי "לא הכל נלקח בחשבון ונימוקי שר האוצר חסרים. גם המתווה שהוצג ביחס לגירעון עוד צפוי להשתנות; יש גם מציאות גיאו-פוליטית שיכולה לשנות את הכל. יש לקחת בחשבון גם שמתווה המסים יקטן. כבר השנה האוצר יקבל הרבה פחות מהבורסה".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) אמר כי "המציאות הכלכלית בשלוש השנים האחרונות היתה טובה אך יש לתת מענה למצוקות החברתיות".

ח"כ מגלי והבה (קדימה), שהתנגד להעלאת יעד הגירעון אמר: "העלאת הגירעון איננה פותרת את הבעיות הכלכליות של ישראל. הבעיה היא החלוקה לא נכונה של העוגה התקציבית. הכסף אינו מושקע באפיקים הנכונים שעשויים למנוע את הידרדרות הכלכלה". יש להיות מספיק אמיצים ולשמור על יעד הגירעון שנקבע בתחילה".

ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הבהיר כי "העלאת יעד הגירעון איננה נחוצה ודווקא תפגע בהישגי הכלכלה בשנים האחרונות. כפי הנראה הצורך לרצות את הציבור בשנת בחירות מוביל לשינוי המדיניות".

בדיון השתתפו בכירי צמרת האוצר. מלבד השר, השתתפו סגן השר יצחק כהן (ש"ס), מנכ"ל המשרד דורון כהן וראש אגף התקציבים, ל הרשקוביץ'.