'ללמד בשיעורי אזרחות את פסק לוי על ההתנתקות'

השר לנדאו קורא ליישם את דו"ח השופט לוי וללמד בשיעורי אזרחות את הפסק שכתב טרם העקירה מגוש קטיף. "זו מלאכת מחשבת".

חזקי ברוך , י"ג באב תשע"ב

השר בבית המכפלה
השר בבית המכפלה
הישוב היהודי. חברון

השר עוזי לנדאו (ישראל ביתנו), חבר וועדת השרים להתיישבות, סייר אמש בחברון ובישובי דרום הר חברון בעקבות פרסום דו"ח לוי, במטרה ללמוד על הנושאים הבוערים העומדים על סדר יומה של הוועדה. השר סייר בבית המכפלה, באזור השוק ובית עזרא, ביישוב נגוהות וביישוב מצפה יאיר.

בהתייחס לדו"ח אדמונד לוי אמר השר: "אני חושב שצריך שהנושא הזה יעלה לדיון. עמדתי היא שהדו"ח הזה הוא נכון, הוא צודק, הוא הגיוני וצריך לאמץ אותו. זה מובן מאליו. זהו דבר טבעי ביותר".

בדבריו בבית המכפלה קרא לממשלה לאפשר חזרת היהודים למקום, ואף ציטט דברים מתוך דו"ח השופט לוי בנוגע לחוק הדרקוני המכונה "היתר עסקה". השר הזכיר בדבריו את גירוש היהודים מגוש קטיף באישור בג"צ והזכיר כי השופט היחיד שהתנגד לכך זהו כבוד השופט לוי וראוי שאת דבריו באותו בג"צ ילמדו בכל שיעור לאזרחות. השר קורא לאמץ את דו"ח השופט לוי, שמשמעותו המיידית היא חזרת היהודים לבית המכפלה בחברון.

באשר לטענות כי בית המכפלה לא אושר להתיישבות מפאת החשש ל"הפרת הסדר הציבורי" אמר השר לנדאו: "אם בית המשפט העליון פסק בשעתו לאפשר את קיומו של מצעד הגאווה בירושלים חרף כל אזהרות המשטרה מפני הפרות סדר ציבורי, והתלקחות של התפרצויות, אני לא מצליח להבין את הטיעון של המינהל האזרחי כאן".

בהתייחסו לציון שבע שנים לגירוש מגוש קטיף, מתח השר לנדאו ביקורת על בית המשפט העליון ואמר: "בית המשפט בחר לקבל את טענות נציגי המדינה שאמרו שלכל מתיישב יהיה פתרון תוך שנה. את מצבם העגום (של עקורי הגוש) היום אנחנו רואים. לרבים עדיין אין עבודה. גם לא בית. אני מעלה את זה נוכח המבחן שקבעה בשעתה וועדת החקירה בפרשת סברא ושתילא, שלא היססה להטיל אחריות עקיפה, אבל אישית, על ראש הממשלה בגין ועל שר הביטחון שרון ואמרה על שר הביטחון שאיננו יכול להמשיך ולשמש בתפקידו והסיבה היא שגם אם אינם אחראית ישירות, בתפקידם היו צריכים לקחת בחשבון את האפשרות שטבח כזה יתרחש ולא נקטו את כל הצעדים בכדי למנוע זאת. ואני שואל עצמי לגבי הרכב השופטים (שדן בעתירה בנושא ההתנתקות): הם לא צריכים היו לדעת שיש סיכוי שתוך שנה לא יימצא פתרון לכל מתיישב? ובאמת, מי שחי במדינת ישראל לא צריך היה לדעת כמעט בוודאות שאין סיכוי שתוך שנה יימצא פתרון לאיזשהו מתיישב? את השאלה הזו צריך להפנות לבית המשפט העליון... אולי יש משהו שאינני יודע... יתנו לנו מי שישבו בדין בבית המשפט ההוא מה התשובה שלהם לפער הזה בין המבחנים שקבעו בסברא ושתילא לבין הדרך שבה פעלו".

בנוגע לעמדת פרקליטות המדינה בתיקים הנוגעים להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון אמר השר לנדאו: "כאשר היועץ המשפטי לממשלה, מערכת המשפט, אנשי משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, אינם מוכנים לייצג את מדיניות הממשלה בגלל עמדתם הפוליטית, צריכה הממשלה למנות מטעמה עורכי דין שייצגו את המדיניות שלה, כמובן על פי החוק. אינני תולה עמדה זו בנקודה זו או אחרת. בשעה שמדיניות הממשלה היא צודקת, חוקית, הגיונית, וניתן להגן עליה משפטית, צריכים לעשות זאת פרקליטים שמזדהים עם העמדה הזאת, ולא מי שחשים שמסיבות מדיניות או אחרות אינם יכולים או אינם מעוניינים להגן עליה. ולכן אם יכפו עליהם כך להופיע בבית המשפט הם פשוט יכשילו את עמדת הממשלה, ולכן אני לא חושב שצריך להעמיד את פרקליטי המדינה במבחן כזה שבו הם יעשו שקר לנפשם". 

לנדאו הוסיף כי: על פי סקר שנעשה במרכז המחקר והמידע בכנסת, מדובר בפרקטיקה מקובלת במדינות רבות בעולם ואין שום סובה שבמדינת ישראל זה לא יהיה. "אני בוודאי יכול לומר שזו גם עמדתו העקרונית של מי שהיה שר המשפטים וחתן פרס ישראל, הפרופסור דניאל פרידמן, שהציע לי לשנות סעיף אחד בחוק, ועל פיו תוכל הממשלה למנות גם פרקליטים מטעמה שייצגו אותה".

על רקע המשבר הכלכלי, ובעניין טענות של גופים שונים כי ביו"ש מושקעים הרבה יותר כספים מאשר בשאר חלקי המדינה אמר שר האנרגיה והמים: "הם לא צריכים היו את המשבר הכלכלי. הם הולכים לישון עם הטיעון הזה וקמים איתו בבוקר, בין אם יש בו מים או אין בו מים – הוא תמיד נישא בפיהם של אנשי שלום עכשיו ודומיהם. ההתיישבות ביהודה ושומרון הביאה לחסכונות רבים ביותר למדינת ישראל בתחומי החקלאות, הביטחון, ביכולתו של צה"ל להגן על המדינה. גרים כאן היום 350,000 איש. אני יוצא מנקודת הנחה שמה שמגיע לכל אזרח במדינה, מגיע גם להם. עד היום, במהלך השנים האחרונות, בוודאי בתקופת הממשלה הקודמת, ולצערי, גם בתקופת ההקפאה, נעשה ניסיון להצר את צעדיהם בכל דרך שהיא. מי שזכויות אדם יקרות לו, צריך פשוט לצאת ולאפשר להם ליהנות מאותן זכויות שכל אזרח ישראלי בכל חלקי הארץ נהנה מהן".