הסדרה 'קטמנדו' – שלב ההתפכחות

הסדרה שזוכה להערצה בינמגזרית דואגת גם לסמן מגזר אחד כבעייתי מאוד. כן, אלו אתם, בני הציונות הדתית. לתשומת ליבכם.

שמעון כהן , י"ד באב תשע"ב

קטמנדו
קטמנדו
עפר עמרם

כן, כן, גם אני כמו רובכם חשבתי ש'קטמנדו' זו סדרה נפלאה שבפעם הראשונה מוכיחה שאפשר להציב חרדים במרכז הפריים לא כמו בסרט של הנשיונל ג'אוגרפיק, כזה שיספר לנאורים איך מתנהגים הילידים בשחור, מה הם לובשים, איך הם מדברים, מה הם אוכלים, מי אומר להם מה לעשות, ובעיקר איך הם סוחטים את תקציב המדינה.

גם אני חושב שיוצרי הסדרה מוכשרים בצורה בלתי רגילה. לא פשוט להכניס אל תוך עידן יצרי וחושפני כל כך סדרה שמראה אהבה נקייה בין בני זוג גם ללא מגע, בדיבור עדין, לייצר על המסך שראה והראה כמעט הכול מתח מעודן ונדיר שבין אישה ובעלה. כמעט היה ניתן לקבוע שסוג כזה של קשר רומנטי בלתי נראה ונטול פרובוקציות כבר לא יעבור במדיה הטלוויזיונית של ימינו העקובים מצהוב, ובכל זאת הגיעה הסדרה הזו והוכיחה שאף על פי כן ולמרות הכול הדברים אפשריים.

וגם אני חושב שנדיר למצוא בעידן כמו שלנו, עידן גדוש שנאה ורווי מהלומות בינמגזריות סדרה שמדברת על רבדים שונים בעם ככאלה שיכולים לשבת יחד בשולחן ליל סדר אחד ולשיר. כמעט בלתי מציאותי להעלות סדרה שמציבה זוג חרדי כגיבורים מורכבים, ממש כמו בחיים.

על כל אלה בהחלט ראויים המפיקים והבימאים לברכות.

ובכל זאת, נראה לי שהגיעה העת להתפכח לפחות מאופוריה אחת. לא היה עיתון אחד מעיתוני הציונות הדתית שלא השתחווה אפיים אל הסדרה. מ'בשבע' ועד בכלל דאגו לספר בשבחה של הסדרה בעיניים מצועפות מהתרגשות. לא נמצאו סרוג או סורגת שלא דיברו בנימה מעריצה על הקשר הנמתח בין כפר חב"ד לקטמנדו, ובכל זאת.

אם נבקש מצופיה ההדוקים של הסדרה (אלה שלא מפספסים צפייה כפולה שלה, גם ביום רביעי וגם בחמישי) לחשוב מעט בינם לבין עצמם מהו החותם שמניחה הסדרה על נציגי כל מגזר ומגזר, ונגלה תופעה מעניינת:

נציגי המגזר החילוני הם מגניבים, קולים, מתמצאים בעניינים. כשצריך עזרה הפנייה לאחד מנציגי המגזר הזה היא הדבר הנכון לעשותו, בין אם מדובר בהתמצאות בשטח, באיסוף נתונים על מורדים מאואיסטים ובין אם צריך לבשל משהו לשבת. אם יש משבר אצל מישהו מבני הציבור הזה הרי שהסיבה תתגלה בהמשך, הוא חש תסכול על עוול שנעשה לו כשנפלט מהצבא ומאז הוא כזה. נא להבין אותו בבקשה, ואם מישהו מהם נראה קצת מסטול לפעמים הוא עושה את זה בחביבות מתוקה.

כאשר תתבוננו בנציגי המגזר החרדי שמככבים בסדרה תגלו מסירות, השקעה, עדינות ורוך. תגלו חוכמת חיים שמטופטפת מפיהם של שמוליק, מושקי (דרך אגב, מה זה מושקי בכלל?) ואביה. גם השלומיאליות שמדי פעם מתגלה אצל מי מהם הופכת לנסלחת בעקבות חיוך נבוך מתחת למגבעת ותמימות ילדותית משהו שמתגלה במשפט הבא שיאמר.

ורק מגזר אחד יוצא רע. רע מאוד אפילו. הציונות הדתית. זו שמצועפת מהתרגשות וצופה באדיקות בכל פרק, אבל רגילה לחטוף מכיוונם של החילוניים ולכן ממש לא שמה לב לחבטות שהיא מקבלת גם כאן, מהכיוון השני, אבל הכול בעדינות, בצורה שקצת קשה לשים עליה אצבע.

שם, אצל הסרוגים יש משפחה מתוסבכת עם אבא קריזיונר שחוץ מלצעוק ולקלל את כל מה שזז לא עושה הרבה. הוא ממשיך לשבת בקראווילתו ומדי פעם מתעניין בסקייפ אם מישהו הואיל לחפש ולמצוא את בתו האובדת במזרח. הוא לא תופס את הרגליים ופותח בחיפושים בשטח כפי שעשו רבים לפניו. הוא שולח את בתו האחרת לחיפושים. מיעקב אבינו הוא לא למד שכאשר יוסף איננו ושמעון איננו לא שולחים גם את בנימין. הוא דווקא כן שולח. בת אחת שלו הפכה לחילונית ובת אחרת התפרעה לפני ההתנתקות וכעת מתפרעת עם איזה מורד מאואיסטי, כי כאלה הם הסרוגים כנראה. סרוגה נוספת שלרגע הראתה עמוד שדרה כלשהו כשהודיעה לבחור חילוני שהחל לגשש סביבה שהיא "לא יוצאת עם חילוניים", אבל שבע דקות אחר כך שכחה את הכלל הזה והתחילה לגשש אצלו...

בקיצור מוזרים, עצבניים, קפריזאיים, כאלה הם הסרוגים בגרסת קטמנדו, ולפני שאתם מכנים אותי בכיין מקצועי תציצו בפרק שישודר הערב.