מה קרה לאריאל שרון לפני שהחליט על ביצוע ההתנתקות? האם מדינה אחת לשני עמים זה דבר ריאלי? מי היה באמת יצחק שמיר ז"ל? וכיצד הצליח היטלר ימ"ש להכחיד את ה'שטייטל' למרות שהוא עצמו הובס?
כל זה ועוד נושאים רבים ומגוונים תמצאו בגליון החדש של 'האומה'.
הרבעון שנערך על ידי ח"כ לשעבר יוסי אחימאיר ויוצא בהוצאת 'המסדר' ע"ש זאב ז'בוטינסקי, חוגג בימים אלו חמישים שנות כתיבה.
אין הרבה חוברות אשר ניתן לקרוא בהם מאמרים מעמיקים ומעניינים מהצד הימני, הציוני והלאומי.
את הגליון פותח העורך במאמר זיכרון וגעגוע לפרופ' בן ציון נתניהו – אביו של ראש הממשלה. אחימאיר שפותח בכינויו של פרופ' נתניהו כ"אחד הענקים שבין אנשי ההגות והרוח שלה", מסיים בתקווה כי עם כל הציונות והלאומיות שהפגין פרופ' נתניהו, "נייחל שראש הממשלה יעשה היסטוריה, לא יהסס בלנקוט את המהלכים... כדי להדוף את האיומים הקיומיים המרחפים על ישראל".
העורך עצמו, המשמש כמנכ"ל מכון ז'בוטינסקי לא בוחל בהעברת ביקורת חריפה ביותר על מי שהגה ופיקד מלמעלה על גירוש היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון לפני שבע שנים (וגירוש היהודים מסיני לפני 30 שנים).
בהמשך הגליון, כתבו ד"ר אורי כהן וד"ר ניסים ליאון על אופי המהפכה הפוליטית שהחלה בימי בגין והמשכה על ידי יצחק שמיר שהלך לאחרונה לעולמו. השניים מסבירים כי מי שבאמת עמד מאחורי המהפך הדמוקרטי ושיתופם האמיתי של בני עדות המזרח במפלגה, היה שמיר ולא כפי שנצטייר בתחילה, שזה נעשה על ידי נאומיו חוצבי הלהבות של בגין.
בהמשך הרבעון ניתן לקרוא מאמרים אודות ז'בוטינסקי, אב"א אחימאיר, טבח הארמנים ועוד.
כיאה לגיליון לאומי וימני, סיימו העורכים את הרבעון היוצא בתקופת הקיץ במאמר מיוחד של ד"ר עודד שי – חוקר מוזיאונים, על מוזיאון גוש קטיף. שי דן מה משמעותו של המוזיאון, האם הוא אכן הוקם במקום הנכון והאם הוא משיג את מטרתו.
אם נסכם, נוכל לומר כי אכן מדובר בחוברת 'נדירה' במקצת, עם מאמרים לאומיים ומעניינים אשר משקפים נאמנה את דרכו של שמיר שלא היסס להגיד לנשיא ארה"ב 'לא!'.