חדש: חוברת סיפורי הרב אלישיב על הראי"ה

במהלך העלייה לקברו של הראי"ה קוק לרגל יום ג' אלול תופץ לראשונה חוברת סיפורים וזיכרונות של הרב אלישיב זצ"ל על דמותו של הרב קוק.

שמעון כהן , ג' באלול תשע"ב

הרב קוק והרב אלישיב - ערוץ 7
הרב קוק והרב אלישיב - ערוץ 7
ערוץ 7

לקראת יום ג' אלול, יום פטירתו של הראי"ה קוק זצ"ל, מוציאים בארגון 'אור האורות' לאור חוברת מיוחדת ובה סיפורים סביב התייחסותו המעריצה והמיוחדת של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל לרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.

החוברת הכוללת 60 עמודים מכילה בתוכה עשרות סיפורים וזיכרונות מהרב אלישיב על הרב קוק. לראשונה תימכר החוברת במסגרת העלייה השנתית לקברו של הראי"ה בהר הזיתים.

ב'אור האורות' מציינים כי "החוברת לא נועדה לשכנע או להוכיח את צדקתו של אחד משני גדולי עולם אלו, אלא להציג את האמת מפני שהיא אמת. מטרתה לברר את סדרי הגודל האמתיים של גדולי ישראל כפי שהיו בעיניו של הגרי"ש, ולהראות את זיקתו והערכתו העמוקה לרב קוק, ואת השתדלותו בכבוד תלמידי חכמים ומחאותיו נגד הפוגעים בהם".

משה נחמני עורך ההוצאה לאור קובע כי "למעשה, הרב קוק היה הדמות המכריעה ביותר בחייו של הגרי"ש. החל בכך שהוא היה זה אשר העלה אותו לארץ, זמן קצר לפני שהחלו הפוגרומים בהומל עיר מגוריו, ובכך הציל את חייו; כמה שנים לאחר מכן, הכיר הרב קוק לגרי"ש את אשתו לעתיד – בתו של ר' אריה לוין, ודרבן אותו להתחתן עמה; וכמובן, מִשֹרתו העיקרית הייתה קשורה לרב קוק, שהרי במשך שנים רבות כיהן הגרי"ש במוסד הרבנות הראשית, אותו הקים הרב קוק"

על הסיפורים סביב יחסו של הרב אלישיב לרב קוק אומרים ב'אור האורות' כי "הסיפורים בחוברת מבוססים כמעט כולם על דברים ששמענו ישירות מפי בני משפחתו של הרב אלישיב, וגדולי תלמידיו. כמעט בכל העיתונים החרדיים הושמטו והועלמו הסיפורים הללו לאחר פטירת הגרי"ש ולכן יש חשיבות מרובה לפרסומם כדי שהקהל הרחב ידע מי היה באמת 'פוסק הדור' ומאיפה הוא צמח, ומי היה בעיניו 'פוסק הדור' בדור הקודם".

נחמני מוסיף ואומר כי "ניתן לומר על הרב אלישיב בצחות 'פוסק הדור' היינו שלאחר פטירתו פסק הדור של הרב קוק, כי הרב אלישיב היה האחרון שהיה לו קשר אישי עם הרב קוק וזכה לשוחח עמו וללמוד מתורתו, בסעודה שלישית ועוד, כפי שמסופר בחוברת". עוד הוא מספר כי "בניגוד למה שחושבים, הרב אלישיב היה הוגה בתורתו של הרב קוק הרבה מאוד ומאוד אהב את הספר 'אגרות הראי"ה', היה מעיין בו הרבה".

 

אנו מביאים כמה מהסיפורים המובאים בחוברת:

סמכתי על היחוס שלכם

מספר שלמה קוק הי"ו:

אבי, הרב בן ציון הכהן קוק שליט"א, פדה במשך חייו הרבה תינוקות. לפני מספר שנים פדה תינוק, ולאחר הפדיון התברר שיתכן והמטבעות אינן עשויות מכסף טהור ואינן שוות פרוטה, וממילא הפדיון שנעשה לא נחשב. אבא נכנס אל הגרי"ש והוא פסק שצריך

לתת לכהן מטבעות חדשים. אבא מאוד הצטער על התקלה, ושאל את הגרי"ש: אולי יש כאן סימן משמים שאני לא ראוי להיות כהן פודה, ואפסיק לפדות? ענה לו הגרי"ש: לא ולא, גם אני עצמי סמכתי על היחוס של המשפחה שלכם, שהרי את בני בכורי הרב שלמה פדיתי אצל הרב קוק?

כששאל אבא את הגרי"ש: אבל הרי אין לנו מגילת יוחסין? דחה זאת הגרי"ש ואמר: אני אישית סמכתי על הייחוס שלכם, ואין לך מה לחשוש – אתה יכול להמשיך לפדות.

 

אני הסתובבתי שם

סיפר הגרי"ש לת"ח אחד, שבצעירותו זכה לקשר אישי עם הרב קוק, והיה זה בנושאים הלכתיים בהם עסק. במסגרת זו זכה להיפגש עמו מספר פעמים.

פעם אחת הגיע מישהו לגרי"ש בשאלה הלכתית מסוימת בדיני מראות, ואמר שרב אחד פסק לו כך וכך בשם הרב קוק. הגרי"ש התפלא מאוד והתבטא: גם אני הסתובבתי שם, ואני יכול להעיד שהרב קוק מעולם לא אמר ככה.

 

סעודה שלישית אצל הרב קוק

הרב אברהם שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב, היה נוהג לומר לתלמידיו: כשהגרי"ש אומר "דער רב" [=הרב], הוא מתכוון לרב קוק. כך נהגו בבית בו גדל ובירושלים כולה.

ופעם אחת שאל אותו אחד התלמידים: האם הגרי"ש למד אצל הרב קוק? ענה הרב שפירא: הגרי"ש היה מגיע באופן קבוע לסעודה שלישית בבית הרב, שם היה הרב קוק דורש בהלכה ובאגדה, בפרשת השבוע ומענייני דיומא.

 

הרב פסק

סיפר הרב יוסף אנסבכר שליט"א:

יהודי אחד הזמין את הגרי"ש לסנדקאות. באותם תקופה היה לגרי"ש רעד בברכיים, והוא אמר לאותו יהודי שלצערו הוא לא יוכל לשמש כסנדק, כי הרב פסק שמי שזקן ורגליו רותתות לא יהיה סנדק. אותו יהודי לא הבין מי זה 'הרב', ושאל את הגרי"ש: למי

אתם מתכוונים? ענה לו הגרי"ש: הרב קוק!

 

מאוד נבהלתי

לא רק שראה הגרי"ש ברב קוק גדול דור מצד ענקיותו בתורה, אלא גם למד ממנו דרכי לימוד.

בכל פעם שבאו אליו בחורי ישיבות ות"ח גדולים וביקשו ממנו הדרכה בלימוד, היה מטפס על הסולם, שולף מהארון את הספר 'אגרות הראי"ה' חלק א' ומקריא מתוכו את איגרת ו' שכתב הרב קוק לאחיו ר' שמואל קוק. ומחיבת הדברים נביא כאן את לשון האיגרת במלואה:

ב"ה

שלו' לך אח אהוב ונעים הנעלה מ' שמואל הכהן שליט"א.

לשמחת לבבי הגיעני מכתבך, אשר זה כמה חכיתי. שמחתי כי הודעתני מלימודך, אף כי מאד נבהלתי ממה שראיתי שהנך חוזר רק שלש פעמים על תלמודך. דע לך אחי יקירי, כי הנני יודע ועד

על פי הנסיון כי אי -אפשר כלל לזכות בחזרה של ג' פעמים, ואבקשך מאד אחי יקירי להרגיל עצמך לחזור לכל הפחות עשר פעמים כל פרק קודם שתתחיל פרק אחר. כי אין תועלת כלל בלימוד שנשכח מיד אחר הלימוד. אניח הדיבור כעת מזה, כי אקוה בע"ה לדבר עמך ברחבה, ברצות השי"ת, כשתבא הנה...

על הערותיך אולי הייתי כותב לך, אמנם לשעה לא אדע אנה הנחתי מכתבך.

מאכ"ח, הנני אחיך דור"ש טובך והצלחתך דבק באהבת נפש כל הימים.

אברהם יצחק ה"ק

הגרי"ש היה מרבה לצטט מכתב זה, ומדגיש בהתפעלות את ניסוח הדברים: "מאוד נבהלתי שהנך חוזר רק שלוש פעמים..."

 

נזכיר כי ארגון 'אור האורות' שזכה באחרונה לחשיפה בערוץ 7 עם הוצאתו לאור של הספר סביב השבת והרב קוק, עוסק במחקר אודות תולדות חייו של הרב קוק, ובהפצת תורתו לציבור הרחב כולו (כולל המגזר החרדי). הארגון פועל כבר 8 שנים, בברכתם של רבנים בכירים ומובילים.

עד היום יצאו לאור על ידי הארגון 14 ספרים על תולדות חייו של הרב קוק. מדי חודשיים יוצא לאור על ידי 'אור האורות' מגזין להנחלת תורתו של הרב קוק תחת השם 'אור חדש', ובו מבחר כתבות על משנת הרב ותולדות חייו, וכן מתפרסמים בו כתבים חדשים של הרב.

הארגון שם דגש על קישור הציבור החרדי לתורת הרב קוק ולהכרת דמותו. במסגרת זו נערכים ראיונות עם זקני ירושלים, ונערכות פגישות עם גדולי הרבנים החרדיים במטרה לקשרם לתורת הרב.