יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, מתייחס ביומן ערוץ 7 לתסבוכת הפוליטית-משפטית סביב מגרון ומגדיר את המהלך שהוביל להנחיה לפנות את הישוב כ"פוטש משפטי" שאותו הוא כואב מאוד.
בראשית דבריו מתמצת אלקין את שרשרת האירועים שהובילה להחלטה. הוא מזכיר את החלטת ועדת השרים לענייני התיישבות להותיר נוכחות יהודית במקום, למרות הבעיות המשפטיות שיש במקום, בעיות שאין להתכחש להם, כלשונו, אך עם זאת ניתן למצוא להן פתרונות.
לדבריו "לא הייתה סיבה לפנות את התושבים בשלב הזה", כך החליטה ועדת השרים, "ולמעשה המערכת המשפטית סיבבה את כולם, ביקשה הארכה במקום להשיב לבג"צ ויזמה דיון נוסף שבו היא קבעה שהפתרונות לא ניתנים לביצוע והשיבה תשובה מחייבת לפינוי, עם פתח לאפשרות של החלטה להשארת נוכחות יהודית במקום".
"זו התנהלות שערורייתית", אומר אלקין שעדיין מקווה לחידוש המגעים בין המתיישבים לנציגי מערכת המשפט והממשלה. להערכתו לא נכון יהיה לבוא לדיון כזה, אם אכן יקרה, מתוך הקשחה של העמדות שכן גישה כזו נותנת תחושה שהסיכוי להסכמה אינו קיים. "תושבי מגרון יפעלו על פי החלטתם. קטונתי מלייעץ להם", הוא אומר, אך מוסיף ומציין כי הוא עצמו פועל לחידושו של המו"מ בין הצדדים.
חבר הכנסת אלקין אינו מקבל את הראייה ולפיה המדיניות המגבה את המתיישבים נדחית בפועל פעם אחר פעם. הוא מזכיר שמערכת המשפט יחד עם המינהל התנגדו בתחילה גם להקמת השכונה החדשה בגבעת היקב, ולמרות זאת עלה בידי תומכי ההתיישבות להוביל לבנייתה של השכונה.
אלקין ציין כי "צודקים תושבי מגרון בכך שיש חשיבות, ולא רק חשיבות סמלית, להשארתה של נוכחות יהודית בנוסחה כלשהי במגרון".
באשר להתנהלות מערכת המשפט אומר אלקין כי זו לוקחת לעצמה סמכויות רבות - הרבה מעבר למה שניתן להם. הוא מזכיר את מאבקיו יחד עם ח"כ לוין לשנות את המציאות הזו, ואת הביקורת שספגו על כך. לטעמו יש לשוב למאבקים אלה לשינוי בסמכויות מערכת המשפט.
את האצבע המאשימה הישירה מפנה אלקין לעבר היועמ"ש והפרקליטות. "הם צריכים להתחלף", הוא אומר ומזכיר כי עו"ד מייק בלס, העומד במרכז הביקורת כמי שיצר בעיות ולא פתר אותן, עומד לעזוב את כהונתו בתוך כארבעה שבועות, "יש לו מניות נכבדות בבעיה ויצירתה, ואני מקווה שמי שיחליף אותו יפעל בהתאם למדיניות הממשלה ולא באופן עצמאי".
באשר להתנהלות היועמ"ש, אומר אלקין כי האירועים האחרונים מחזקים את הדרישה לפיצול סמכויותיו, למרות כל אותם טיעונים שהושמעו נגד דרישה זו בעבר.