15 אלף ש"ח קנס למועדון שלא אכף איסור עישון

ביהמ"ש המחוזי קבע כי מועדון האומן 17 שלא אכף את איסור העישון ישלם לעיריית ירושלים קנס מוגדל העומד על 15 אלף ש"ח.

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ז באלול תשע"ב

עישון
עישון
צילום: פלאש 90

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים דחה השבוע את ערעורו של בעלי מועדון האומן 17, על הרשעתו בעבירה של אי אכיפת עישון במועדון.

בית המשפט אף דחה את ערעורו של הבעלים על גובה הקנס וקבע כי ישלם לעיריית ירושלים קנס מוגדל העומד על 7500 ₪  לכל דו"ח (במקום 5000 ₪ שקיבל מפקחי העירייה), סה"כ – 15,000 ₪.

בתחילת שנת 2010 קנסו פקחי עיריית ירושלים בשני מועדים שונים את בעלי המועדון, זאת לאחר שלא קיים את חובתו בחוק כמחזיק מקום ציבורי לפקח ולמנוע עישון במועדון. בעלי המועדון כפר במיוחס לו וטען בפני בית משפט לעניינים מקומיים כי נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת עישון וכי נעשתה אכיפה באופן בררני מכיוון שלא ניתנו קנסות למעשנים עצמם. במהלך המשפט העידו פקחי עיריית ירושלים כי בתוך המועדון עישנו עשרות אנשים וכן שהשומרים אפשרו לאנשים להיכנס למקום בעודם מעשנים ואף כי עובדי הבר המשיכו לשרת את המעשנים מבלי להעיר להם.

השופטת לארי-בבלי הרשיעה את בעלי המועדון בעבירות שיוחסו לו בהודעות הקנס בכך שלא קיים את חובתו כמחזיק מקום ציבורי לפקח ולמנוע עישון. בית המשפט קיבל את הסברי פקחי העירייה, דחה את טענות הבעלים לאכיפה בררנית והחליט כאמור אף להגדיל את גובה הקנסות המקורי.

הבעלים ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי נגד ההרשעה וכנגד חומרת העונש, אך השופט יורם נועם דחה השבוע את הערעור והותיר את הקנס המוגדל על כנו.

השופט נועם קבע, כי "אין בטענות ממש. כפי שקבע בית משפט קמא, מעדויותיהם של פקחי העירייה עולה, כי בכל אחד מהמקרים נצפו על ידם אנשים רבים שעישנו בתוך המועדון, מה גם שהמערער לא חלק על כך בעדותו, ואף אישר כי אנשים עישנו במקום", והוסיף כי "כפי שעולה מעדות הפקחים, בכל אחד מהמקרים היו כשלושים אנשים שעישנו בתוך המועדון, ואיש מעובדי המקום לא העיר להם, בין באופן אישי ובין באמצעות מערכת הכריזה... לא רק שעובדי המקום נמנעו מלבקש מהמעשנים לחדול מהעישון, אלא שעובדי הבר אף שירתו אותן ושומרי הסף אישרו לאנשים לא מעטים להיכנס למועדון כאשר סיגריות דולקות בידיהם. בנסיבות האמורות,  כאשר המערער נכח במועדון בשני המקרים ונמנע מלהורות למעשנים הרבים לחדול מהעישון, בין באופן ישיר ובין באמצעות עובדיו – הרי שלא ניתן לראות בו מי שיצא ידי חובתו כאמור בסעיף 2א (ב) לחוק".

גם הטענה לאכיפה בררנית נדחתה במעמד הערעור, "אי הגשת דו"ח נגד המעשן הבודד... אינה מהווה אכיפה בררנית כלפי מחזיק המקום הציבורי, שמוטלת עליו, כאמור, חובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העישון במקום", קבע השופט.

עו"ד קירה לרנר, מהלשכה המשפטית בעיריית ירושלים אשר ייצגה את העירייה לאורך ההליך ציינה כי "מדובר בפסק דין חשוב, תקדימי וראשון מסוגו בארץ של בית המשפט בשאלות אחריות אכיפת עבירות מניעת עישון במקומות ציבוריים בעיר ע"י בעלי המיקום הציבורי, היקף החובה המוטלת על בעליו של מקום ציבורי ואכיפת החוק מול הבעלים לעומת המעשנים עצמם".

בעירייה מדגישים, כי האכיפה תימשך כחוק הן כנגד בעלי עסקים אשר לא יאכפו את איסור העישון והן כנגד המעשנים עצמם במקומות אסורים, כחלק מהפיכתה של ירושלים לעיר הנקייה מעישון במקומות ציבוריים.