המדינה לבג"ץ: לאפשר בניה ביו"ש על "צו תפיסה"

בעמדה מעודכנת שהוגשה לבג"ץ טוענת המדינה, כי ניתן להרחיב ישובים ביו"ש על שטחי התפיסה הצבאית למרות פסיקת "בג"ץ אלון מורה".

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ו באלול תשע"ב

מבנים בבית אל
מבנים בבית אל
הלל מאיר

לאחר שרשרת בקשות דחייה הגישה המדינה את תשובתה המעודכנת לעתירה לבג"ץ נגד בנייתם של שני מבנים בשכונה המערבית של הישוב בית אל, כך דווח בעיתון 'הארץ'.

בתשובה טוענת המדינה כי ניתן להכשיר את הבניה של שני המבנים המדוברים, כמו גם בניה בעוד עשרות ישובים ביו"ש הבנויים כולם או חלקם על אדמות "תפיסה צבאית", למרות פסיקת בג"ץ משנת 79' בעניין הישוב אלון מורה, אשר קבעה כי לא ניתן להקים ישובים על אדמות שנתפסו לצרכים צבאיים.

נציין כי במרביתם הגדול של המקרים מדובר בישובים שהוקמו לפני שנת 79' ואשר התרחבו במשך השנים מתוך ההנחה שהקמתם שאושרה על ידי השלטונות מאפשרת את המשך פיתוחם על אדמות התפיסה הצבאית.

אולם, מאז שונתה מדיניות הפרקליטות בנושא הישובים ביו"ש במהלך השנים האחרונות נבלם הפיתוח בישובים הללו, וזאת בעקבות קביעת המשנה ליועמ"ש היוצא, מייק בלאס, לפיה במקום שבו התפיסה הצבאית לא הוצאה אל הפועל לא ניתן לעשות בה שימוש לצרכים אזרחיים כחלוף השנים.

כעת מבקשת המדינה להכריז על שינוי המדיניות, וזאת מאחר שהותרת המצב הקיים תדון את עשרות הישובים בהם מדובר לחנק ולעצירה כמעט מוחלטת של הפיתוח בהם.

על פי מסמך פנימי של היועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון, 44 ישובים ביו"ש בנויים כולם, רובם או מקצתם, על אדמות שנתפסו לצרכים צבאיים עד 1979. המסמך מונה בהן את אריאל, בית אל, אפרת, קרית ארבע ויישובים בבקעת הירדן. לפי נתוני יש דין, גם ההתנחלויות אלעזר ומבוא חורון שוכנות בחלקן על אדמות פרטיות שנתפסו מכוח צווים צבאיים.

תשובת המדינה, שהוגשה השבוע לבג”ץ, נוגעת לעתירה מסוף 2010 של תושב הכפר דורא אל-קרע, לאכוף את צווי ההריסה שהוצאו לכמה מבנים שהחלו להיבנות על אדמתו. העתירה כללה דרישה לביטול צו תפיסה צבאי משנות ה-70 המונע את גישתו לשטח. את העתירה הגישו עורכי הדין מיכאל ספרד, שלומי זכריה, אבישר לב ומוחמד שקייר מהצוות המשפטי של יש דין.

בינואר 2011 הוציא בג"ץ צו ביניים המחייב את המדינה לאכוף את צווי הפסקת העבודות שהוציאה למבנים ולהימנע מחיבורם לתשתיות.

התגובה החדשה התקבלה לאחר בקשות דחייה של המדינה, וזאת כחלק מהסיכומים שהושגו בין הממשלה ובין הרב מלמד, בעקבות פרשת פינוי גבעת האולפנה.