עיתונאי 'מעריב', קלמן ליבסקינד, מחה בטור חריף שפרסם על החלטתה של הנהלת החברה המוציאה לאור את העיתון לסכל את כוונת הועד לכנס אסיפת עובדים.
ליבסקינד סיפר על שאירע, כאשר להנהלת החברה נודע כי הועד מנסה לכנס אסיפת עובדים, וזאת במטרה לעדכן את מאות ואלפי העובדים בעומד להתרחש ובמה שידוע לועד.
"שעה לפני האסיפה נראו עשרות שוטרים, שהוזמנו על ידי הנהלת העיתון, מקיפים את הבנין. ברחוב הנושא את שמו של עזריאל קרליבך חנו עשר ניידות. קבוצת פקודות התכנסה במרכז החניה וקיבלה תדריך, כאילו שבפנים נמצאים 2000 לוחמי אל קעידה ולא עובדים מסורים, שרק מבקשים לקבל את מה שמגיע להם", ציין ליבסקינד.
"בתוך הבניין עצמו הסתובבו כחמישה עשר בריונים לבושי שחורים שהובאו במיוחד. קומת ההנהלה, זו שבימים כתיקונם אנחנו מסתובבים בה כמו בסלון ביתנו, ננעלה. בכניסה הוצבו ארבעה גברתנים. היועץ המשפטי של העיתון, שלושים שנה בתפקיד, נדחף בגסות וכמעט חטף מכות כשביקש להגיע אל משרדו. חדר הישיבות הגדול, שמפעם לפעם מארח פגישות של בכירי המערכת עם ראשי המדינה, היה עמוס צעירים שריריים לבושי שחורים, עמוסי כתובות קעקע. הללו ישבו סביב השולחן האובאלי והמתינו להוראה להסתער. על מי? אולי על עדי הגרפיקאית, אולי על ענת מדסק החדשות, אולי על אמוץ ממערכת סופשבוע", הוסיף.
לדבריו, "זו לא הייתה הפעם הראשונה ש'מעריב' דואג למאבטחים. בפעם הראשונה, אצלי לפחות, זה קרה לפני כמה שנים. פרסמתי אז תחקיר גדול. הטלפונים לא אחרו לבוא. איימו עלי. איימו על רעייתי וילדיי. 'מעריב' חשב אז שלא נכון להשאיר אותי לבד והפקיד על ביתי שמירה. הייתה אז הנהלה שהעניקה תחושה שאתה לא לבד במלחמה. שאנחנו, העיתונאים, מצידנו, רצים בשטח ואוספים את החומר והיא, מצידה, תורמת את חלקה ושומרת לנו על הגב. עכשיו שוב נשכרו המאבטחים. הפעם, למרבה העלבון, הם כבר לא מהצד שלנו".
"עבור רבים מאיתנו 'בית מעריב' הוא בית שני. את מיטב שנותינו העברנו כאן. אתמול החליטה ההנהלה, זו שמקרוב באה, לסמן אותנו כאויביה. אתמול, לראשונה, קמה הנהלת 'מעריב' על עובדי העיתון", חתם ליבסקינד את טורו.