סא"ל במיל אבי גור, מלוחמי צפון התעלה במלחמת יום כיפור, יוזם מהלך הסברתי תודעתי בבתי הספר על מלחמת יום כיפור.
לבתי הספר מגיעים הוא וחבריו, קצינים ולוחמים, ומרצים על מלחמת יום כיפור, אך בניגוד למקובל הוא אינו נתפס לאווירת הנכאים המלווה כל דיווח סביב המלחמה, אלא רואה בה מלחמת ניצחון, ומוכיח שהיא כזו.
את היום - יום כ"ח בתשרי, רואה סא"ל גור כיום הניצחון הגדול של מלחמת יום כיפור, וזאת בשל היותו יום השלמת כיתור הארמיה השלישית במהלך המלחמה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על המיזם ועל המלחמה.
בראשית דבריו מבהיר גור כי הניצחון במלחמת יום כיפור נמדד במספר פרמטרים והראשון שבהם הוא העובדה שלאורך מאה השנים האחרונות לא כותר בעולם כולו כוח צבאי גדול כדוגמת הארמיה השלישית, אלא על ידי הצבא הישראלי.
הוא מזכיר שמלחמה שהחלה בתנאים קשים מאוד מבחינת ההיערכות הישראלית בזירה המדינית והפוליטית, הסתיימה כשהצבא הישראלי מצוי במרחק של 100 קילומטרים מקהיר. כך גם בזירה הצפונית, שם נחתמה המלחמה כשצה"ל נמצא במרחק של 40 קילומטרים מדמשק כשברשות ישראל שטחים שלא היו בידיה בתחילת המלחמה.
לנתונים אלה הוא מוסיף את הישגיו והצלחותיו המרשימות של חיל הים הישראלי במהלך המלחמה.
"הייתי כבר חודשיים בקו כשהמלחמה החלה. ראיתי את ההיערכות שלהם. היחידה שלי הייתה ערוכה לכך והתכוננה לכך", אומר גור שאינו מקבל כל טענה כלפי הלוחמים בשטח שלדבריו ביצעו את משימתם באופן ראוי ומעבר לכך. את הניצחון הוא רואה ברגע חסימת ציר המיתלה, הציר המרכזי המוביל לסיני ו"סיומה של המלחמה בעבר השני של התעלה, באפריקה, כאשר הארמיה השלישית מכותרת. מכותרת המשמעות היא שאין להם מים ואוכל והם מבקשים דרך אמריקה ורוסיה מישראל שנאפשר להם העברת מזון".
עוד הוא מזכיר כי הרמטכ"ל המצרי הודח במהלך המלחמה, וגם מכך ניתן ללמוד על גודל ההישג הצבאי.
"הכישלון הוא על שפתי המדברים על הצד המדיני ממשלתי", אומר גור המזכיר את העובדה לפיה הממשלה כפתה על הצבא שלא לתת מכת מנע על הצבא המצרי, עובדה שגם בה יש כדי לראות בהישג הצבאי גדול פי כמה לנוכח נתוני ההתחלה הבסיסיים והגיבוי הממשלתי הבעייתי.
"הלוחמים לחמו במקצועיות ובנחישות. יש הרבה אנשים שהגיעו למלחמה מתוך קשיים. אותי, לדוגמא, שלחו לאזור תל אביב לפעולה שקשורה למלחמה, אבל לא בחזית. כשרציתי לחזור לתעלה הגעתי לשדה התעופה כדי לטוס אבל הסתבר שהפסיקו את הטיסות, עברתי לשדה אחר וגם שם הפסיקו את הטיסות. נסעתי בג'יפ שלי לסיני ולא ויתרתי, והיו רבים כאלה. אנשים תרמו לניצחון וראוי לציין זאת".
להערכתו ההעדפה התקשורתית להתמקד בכישלונות המלחה נובעת מהיותנו עם ביקורתי, אך עם זאת הוא סבור שלא נכון יהיה למחוק את עובדת הניצחון. "הביקורת עברה את גבולות המותר. שמונים אחוז מהזמן אנחנו שומעים דברי ביקורת בעוד שבדיונים צבאיים התמונה הפוכה. אנחנו לומדים איך ניתן ללמוד מהניצחונות של המלחמה".
כאמור, עם תפיסה זו מופיע גור בבתי ספר, שם הוא פוגש תלמידי תיכון שנחשפים לראשונה לעובדות המלחמה, ולדבריו למפגש זה יש ערך ממשי גם לחיינו שלנו כי "אם למרות כישלון מדיני נערים בני גילם הביאו לניצחון גדול כל כך זה מעודד אתם להתגייס", הוא אומר ומציין עובדה אישית: "שנת 73 היא 30 שנה מאז שאבא של נכנס לאושוויץ והיה שם שנתיים וחצי. אז לא הייתה לנו אלטרנטיבה. היום יש לנו אלטרנטיבה, יש צבא חזק, יש מדינה חזקה, יש חילופי שלטון ודמוקרטיה".