תנועת 'נאמני תורה ועבודה' קיימה לאחרונה מחקר אודות מוסדות החינוך הממלכתיים דתיים.
המחקר בדק עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים בחינוך היסודי והעל-יסודי.
בתנועה מסבירים כי "הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח".
על פי המחקר, בשלושים השנים האחרונות החמ"ד שומר על יציבות יחסית של כ-20% מהחינוך היהודי בישראל, זאת בזמן שהחינוך החרדי התעצם והחינוך הממלכתי נחלש.
עם זאת, ישנה נשירה גדולה של תלמידים מן החמ"ד המתרחשת בעיקר במעבר מהגן לכיתה א' ובמעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים. מהמחקר עולה כי מיעוט העוזבים עובר לחינוך החרדי והרוב המוחלט עובר לחינוך הממלכתי.
מסתבר שלחינוך הממלכתי דתי מגיעים לא רק דתיים לאומיים. מהמחקר עולה כי רק 60% מתלמידי החמ"ד מגיעים ממשפחות המזדהות במובהק עם ערכי החמ"ד ואילו 25% מגיעים ממשפחות מסורתיות או חילוניות ו-15% מגיעים ממשפחות חרדיות או חרדיות-לאומיות.
עוד עולה מהמחקר כי בעבר בוגרי המקיפים מיעטו ללכת למוסדות המשך תורניים, אך בשנים האחרונות, עקב ריבוי מכינות קדם-צבאיות וישיבות הסדר המיועדות לבוגרי מקיפים, גדל אחוז בוגרי המקיפים הממשיכים במוסדות תורניים.
למרות שבמסמך של מנהל החמ"ד נכתב כי "החמ"ד יחנך את תלמידיו לחובת שירות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן שנתיים", בפועל פחות מ-20% מבוגרות החמ"ד מקיימות חזון זה: מחד, כרבע מבוגרות החמ"ד משרתות בצה"ל, ומאידך כ-75% מהבנות המשרתות בשירות הלאומי מסתפקות בשנת שירות אחת ואינן ממשיכות לשנה שנייה.