כשהרב צבי יהודה ביקר בפירמידות

בכנס מפקחים ומחנכים סביב דמותו של הרב צבי יהודה ייחשפו פרטים על יחסו לתורה ומדע, ובין השאר אגרות לא ידועות מנסיעותיו בעולם.

, ו' בחשון תשע"ג

הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.
אתר 'ישיבה'

הרב גוטל

בעקבות החלטת החינוך הממלכתי דתי לקבוע את דמותו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל כנושא שנת הלימודים הבאה, יתקיים בעוד ימים אחדים בקמפוס רחובות של מכללת אורות ישראל, כנס מיוחד בו ישתתפו כארבע מאות מפקחים, מנהלים ומחנכים מהחינוך הממלכתי דתי שידונו בדמותו הייחודית של הרב.

בין הנואמים בכנס יהיה גם נשיא 'אורות ישראל', הרב פרופ' נריה גוטל, שיעסוק ביחסו של הרב צבי יהודה למתח שבין תורה ומדע.

ביומן ערוץ 7 סיפר הרב גוטל על עיקרי הרצאתו שתחלק בין שלושת הרבדים הנוגעים להתייחסות זו – רובד השכלתו המדעית האישית של הרב צבי יהודה, הרובד של המישור הכללי והרובד הפדגוגי אמוני.

"לא רבים יודעים שהרב צבי יהודה היה בעל השכלה כוללת רחבה. בשהותו בגרמניה הוא היה סטודנט, אמנם לא מן המניין, אבל הוא היה סטודנט במספר אוניברסיטאות ולמד פילוסופיה עמוקה, ובאיגרת לאביו הוא מציין באילו ספרים הוא עוסק, בהם ספרים של קאנט ואחרים", אומר הרב גוטל ומציין שהרב קוק האב קיבל את הדברים ללא הסתייגות.

בהמשך הדברים, בהיותו בשוויץ כותב הרב צבי יהודה באגרותיו לאביו על לימודי הצרפתית והמתמטיקה הגבוהה שהוא לומד. לדברי הרב גוטל היו לרב צבי יהודה הזדמנויות בהן על מנת לחדד את מסריו נזקק להשתמש בביטויים הצרפתיים שבהם המינוחים מחודדים יותר מאשר בעברית.

ביקור מעניין עליו מספר הרב גוטל הוא ביקורו של הרב צבי יהודה באלכסנדריה, משם הוא כותב לאביו על ביקורו הארוך בפירמידות ואף על החנוטים שראה שם: "באלכסנדריה ביקרתי את מקומות החפירות העתיקות. בתי קברות עכו"ם של מלכי מצרים ואומה הכוכים החנוטים... המפליאים בגודל בניינם ובגודל הסלעים שהם חצובים בהם מראשי ההרים עד עמקי תחתיות, בדרכי הנבוכה השונים של הבניינים עצמם ובייחוד במדרגות המורידות למטה, כמאה עשרים כמדומה, הסובבים... גם את האובליסקים והספינקסים המקוריים ראיתי במקומם... בגנזי בית המוזיאום אלכסנדורני, עתיקותיו ויקירותיו אסופות כתבי הפפירוס, העדיים והלבושים... ודיוקנאות מלכי יוון ורומא ומשורריה".

את מכתבו זה שיגר לאביו כאשר היה כבר בגרמניה. לטעמו של הרב גוטל ראוי ונכון להכיר גם את פניו אלה של הרב צבי יהודה מתוך היכרות עם כללות אישיותו.

עם זאת מוסיף הרב גוטל ומציין את מאבקו נגד אוניברסיטת בר אילן לאחר שביקשה להכניס לשורותיה את פרופ' ססיל רוט. מאבק זה כלל רצון מצידו של הרב לתת גט כריתות לאוניברסיטה לראשיה, הגם שהיו אלה אנשי המפד"ל של אותם ימים. הוא מציין שיש ללמוד מה הייתה הבעייתיות בדבריו וספרו של פרופ' רוט, ומתוך כך להבין שלמרות היכרותו של הרצ"י עם המדע והחשיבות שראה במדע ובתרבות - כאשר ראה שהדברים פוגעים בקדושה קם כארי מרבצו למלחמת הקודש.