נראה שאת מערכת הבחירות המתקרבת שוטף לא רק גל של עיתונאים מתמודדים על כהונה בכנסת, אלא צונאמי של ממש. זה החל ביאיר לפיד ממשיך דרך מיקי רוזנטל ומירב מיכאלי ומגיע לעופר שלח והיד עוד נטויה.
בימים האחרונים שיגר חבר הכנסת יריב לוין לנשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, מכתב ובו הוא דורש להחיל כללי אתיקה על המעבר בין הזירה התקשורתית לזו הפוליטית.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם לוין על הדרישה מדורנר ועל סוגיות נוספות העולות מהבחירות הכלליות והפנימיות במפלגתו.
את דבריו פותח לוין ומבהיר כי לטעמו יש לברך על הצטרפותם של אזרחים ומעורבותם בזירה הציבורית, אך עם זאת כאשר מדובר במקצוע העיתונות יש לערוך הפרדה. הוא מזכיר שעיקר הקרדיט שנותן הציבור לעבודת העיתונאי היא בהתייחסות אליו כחסר פניות מול מושא הסיקור שלו, ומשום כך, לדבריו, כאשר עיתונאי מתחיל לגשש את דרכו הפוליטית עליו לדווח על כך על מנת שהציבור יידע מהם מניעיו ומה האינטרסים שיתכן ומובילים אותו בעבודתו העיתונאית.
לטעמו של לוין ראוי שהליך הגילוי הציבורי יחל מהרגע בו פותח עיתונאי בבירור ופגישות שונות הבוחנות את היתכנות כניסתו לזירה הפוליטית. "חייבים להיקבע כללים", הוא אומר ומעלה אפשרות ולפיה עורכי התקשורת יחתימו עיתונאים על דרישה אתית מסוג זה, ובמידה ועיתונאי יחרוג מהצהרתו הרי שלא רק הציבור יידע על כך אלא שגם יינקטו נגדו סנקציות כאלה ואחרות.
חבר הכנסת לוין מדגיש בדבריו כי מלכתחילה ראוי היה שמועצת העיתונות תידרש לסוגיה מעצמה ולא תמתין למכתבו זה לדורנר, ובמכתבו הוא אף מציין זאת, אך מכיוון שהמועצה אינה נוקטת בכל צעד לא נותר לו אלא לפעול לקראת קביעת כללים שכאלה. "אני מוכרח לומר שלצערי יש לי אפס ציפיות ממועצת העיתונות", הוא אומר ומדגיש את חשיבותה של המועצה, ומנגד את אוזלת ידה ועמידתה בשתיקה לנוכח המתרחש בזירה הפוליטית-תקשורתית מבלי שתנקוט ולו צעד. "אוזלת היד המוחלטת של מועצת העיתונות היא שמובילה את ההכרח להתערב בחקיקה, בהיעדר גורם אחראי מתוך העיתונות. הגיע הזמן לאמות מידה שיאפשרו לציבור לשפוט ולהתייחס בהתאם".
לוין מדגיש בדבריו כי לטעמו לא ראוי היה לערב בסוגיה זו את החקיקה, אם רק היו העומדים בראש המועצה נוהגים על פי אמות המידה המתבקשים מהם. "צריך מאוד מאוד להיזהר מחקיקה שמקימה גוף שמטיל סנקציות על עיתונאים. הדברים מאוד מסוכנים", אך עם זאת לו מועצת העיתונות הייתה פועלת כנדרש לא היה צורך בחקיקה. "כגודל האחריות גודל האכזבה", הוא אומר.
בשיחה עמו התייחס חבר הכנסת לוין גם לשתי הטבלאות שפורסמו באחרונה והציבו אותו בראש החקיקה הציונית בכנסת היוצא – דו"ח מטות ערים ודו"ח המכון לאסטרטגיה ציונית. לוין שמח מתוצאות הדו"חות "הגעתי לכנסת מתוך מגמה לשנות דברים ואם הצלחתי לקדם דברים באופן ששני הגופים הללו מוצאים לנכון לציין את זה אז אני בהחלט שמח".
באשר לשאלת ההשפעה של דו"חות שכאלה על המצביעים בבחירות הפנימיות בליכוד הוא סבור שהדברים משולבים – גם ההיכרות האישית וגם העמדות והעשייה בקדנציה הקודמת לצד הציפיות לקראת הקדנציה הבאה.
"בהקשר הזה אני חש מאוד מעודד כי תנועת הליכוד עוברת שינוי, גם אם איטי, שבו מתחזק האגף האידיאולוגי יותר, האנשים שבאים כדי לחזק את התפיסה האידיאולוגית של התנועה". עם זאת רק ביום שלאחר הפריימריז ניתן יהיה לבחון עד כמה הדברים השפיעו בפועל.
חבר הכנסת לוין התייחס גם לדברים שעלו בשיחה עם יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, דברים שהובאו הבוקר בערוץ 7, ולפיהם קיימת בעייתיות מסוימת במציאות בה מפלגת שלטון עדיין לא מצאה לנכון לקיים דיון אידיאולוגי שיציב חזון מדיני חלופי לחזון שתי המדינות של השמאל, מציאות בה נדמה שהליכוד דואג בעיקר לכבות את השריפות שהציתו קודמיו. לוין מצידו כלל אינו מוכן לראות ברעיון שתי המדינות חזון, ובהיעדר חזון לשמאל לטעמו מצבו של הימין טוב בהרבה.
עם זאת הוא מזכיר את דרכו ההיסטורית של הליכוד, דרך שתי גדות לירדן, שגם אם אינה נישאת בפי כל בליכוד, הרי שלהערכתו הקולות המחזיקים בעמדות אלו הולכים וגוברים בתוך התנועה והיום הם הרוב בתנועה. "הבעיה היא במי שעומד בראש התנועה שהולך לעיתם בדרכים שונות. זה בלט מאוד בתקופת שרון עד שהביא לפרישה והקמת 'קדימה'". באשר לתקופת נתניהו ונאום בר אילן שנשא, מזכיר לוין את קריאתו מיד לאחר הנאום לחברי הכנסת להצטרף אליו להתנגדות אקטיבית לרעיונות שהובעו בו.
"ברור שהדרך הזו אינה דרכו של הליכוד ואינה פתרון כלל. היה טוב שנקיים ועידה רעיונית", אומר לוין, ומיד מדגיש כי המאבק כעת הוא על עיצוב דמותה של רשימת הליכוד והכללה בתוכה של תומכי הרעיונות המקוריים של המפלגה. "אם היו רבים שכאלה היינו יכולים למנוע את ההתנתקות כפי שמנענו את ההקפאה השנייה", הוא מעריך.