אלפי דונמים בגליל הושבו לידיים יהודיות

לאחר עשרות שנים של השתלטות ערבים על אדמות שנרכשו בידי יהודים מחו"ל הוחל במבצע להשבת האדמות לידיים יהודיות וביצוע מסיק היסטורי.

שמעון כהן , י"ט בחשון תשע"ג

כינרת גליל
כינרת גליל
צילום: פלאש 90

בעמק זבולון שבגליל המערבי הושבו דונמים רבים השייכים ליהודים לידיים יהודיות. לאחר שנים רבות בהן אחזו בשטח ערים מערביי הגליל נמסקו לראשונה זיתים עבור בעלות יהודית. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שעמד מאחורי המיזם, אריה קינג, ראש הקרן לאדמות הלאום.

קינג מספר שהמדובר הוא בעשרות אלפי דונמים שנרכשו על ידי יהודים, חלקם שנים רבות קודם להקמת המדינה וחלקם בעשרות השנים האחרונות. הרכישה בוצעה במגמה לגאול את הקרקע על ידי משפחות יהודיות בארצות הברית שסברו שדי בצעד זה של רכישה והותירו את הקרקע השייכת להם בטאבו ללא שליטה ואחיזה בפועל.

במרוצת השנים הגיעו למקום ערבים מערביי הגליל, מצאו את האדמה כנטושה והחלו לעבד אותה. בין השאר, מספר קינג, מדובר באותם ערבים שמכרו את הקרקע ליהודים ובכל זאת המשיכו לעבד אותה כאילו הייתה שלהם.

קינג מספר שבפני בתי המשפט מתארים הערבים את הקרקע כנטושה ובהאשמות של התרשלות והתיישנות הם תובעים את לראות בעבודתם בשטח ביטוי לבעלותם. כמו כן, מוסיף ומספר קינג, "הם "מייצרים" מסמכים שלפיהם העניין היה בהסכמה. כשהגענו אליהם הם טענו שהיו הסכמות בעל פה ובכתב, אבל הכול קשקוש".

מוסיף קינג ומספר כי לאחר איתור הקרקע והבעלים קיבלו אנשי הקרן לאדמות הלאום את ייפוי הכוח מרוכשי הקרקע היהודים לעשות בה כרצונם, וזאת משום שלאחר חלוף שנים כה רבות נואשו הבעלים מלזכות באחיזה כלשהי בקרקע. כך גם אינם פנויים למאבקים עם ערבים וטיפול בקרקע, ואת המאבק שניהלה הקרן ראו כהזדמנות אחרונה להשיב את האחיזה היהודית על הקרקע, כביטוי נאמן למגמת הרכישה.

לאחר שהושג ייפוי הכוח עלו אנשי הקרן לקרקע והחלו לעבד אותה. קינג מדגיש בדבריו שהכוונה היא להימנע מלהגיע לבתי משפט, שם הדברים יכולים להתמשך שנים ארוכות ושם תלויה התוצאה לא פעם בעמדותיו הפוליטיות של השופט, ובמידה ומדובר בשופט ערבי הדברים יכולים להסתבך עוד יותר. "אנחנו נוהגים כמנהג בעלים. במקום לבזבז הון על עורכי דין ובתי משפט אנחנו קוראים לנהוג מנהג בעלים, לעלות עם מחרשה או לבצע מסיק. אם יבוא הערבי בתלונות יוכל הוא ללכת לבית המשפט ולא להיפך. המסמכים שמעידים שהאדמות של יהודים בידינו ואנחנו מייצגים אותם".

עוד הוא מספר כי במקביל לעליית המוסקים והחקלאים לשטח מוצב באחד הקיבוצים או המכינות כוח עזר בהמתנה למקרה שהעולים לשטח יתקלו בהתנגדות כוחנית. בהקשר זה הוא מזכיר גם את עזרתם של אנשי 'השומר החדש'.

בשבוע שעבר הוחזרו בדרך זו אדמותיהם של בני משפחת מאיר וגרינברג מארה"ב. מדובר בעשרות דונמים שעליהם זיתים. אם עד כה הייתה גאולת הקרקע באדמות שאין עליהן גידולים, הרי שהפעם חל שינוי וגם אדמות ועליהן עצי זית נגאלו והושבו לידיים יהודיות.

"הערבים שאלו מי אנחנו וכשהסברנו להם הם אמרו שהם יודעים שמדובר בשטח של יהודים אבל ידוע גם שהשטח הפקר. כשראו אותנו מוסקים הופץ מידע בכפרים ובערים הערביות שהיהודים חזרו לשטח שלהם".

קינג מספר על מקרים בהם קיבוצים נאחזו בקרקע היהודית שנעזבה, אך אלה שמחו לגלות שהבעלים המקוריים שבים ומגלים התעניינות ואחריות על השטח.

עם כל זאת המסיק האחרון בוצע על ידי בדואים שנשכרו לעבודות למען הקרן לאדמות הלאום, וזאת משום שחקלאים יהודיים המעוניינים לבצע את המשימה לא נמצאו. קינג מעריך שמספר סיבות בדבר – החקלאים לא ערוכים לעימותים, קיים מרחק בין חלקה לחלקה ולא תמיד העבודה משתלמת דיה, החשש מגניבות מצריך השקעה רבה בשמירה ולעיתים השקעה זו גבוהה מהתנובה שמפיק השדה. כמו כן מעריך קינג שחקלאים מסוימים רצו לוודא שהחקלאים החדשים שמגיעים לשטח צולחים את השנה הראשונה על קשייה ורק לאחר מכן יחליטו להצטרף למשימה.

קינג מדגיש בדבריו כי העבודה הוצעה לחקלאים היהודים בחינם כאשר התנובה כולה מגיעה לכיסם, ובכל זאת העדיפו אלה שלא להגיע. משום כך נאלצו אנשי הקרן לעשות שימוש בבדואים מהגליל המערבי.