שגריר בריטניה על איראן: לא פוסל אופציות

שגריר בריטניה בישראל מאמין שהסנקציות על איראן יביאו לעצירת תוכנית הגרעין, אבל מדגיש: "לא פסלנו אף אפשרות אחרת"

ישי קרוב , כ"ט בחשון תשע"ג

שגריר בריטניה בישראל ונשיא אוניברסיטת חיפה
שגריר בריטניה בישראל ונשיא אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה

שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, התארח היום (שלישי) במסגרת "יום בריטניה" באוניברסיטת חיפה והתייחס לתוכנית הגרעין האיראני.

"אני מאמין שהסנקציות הכלכליות על איראן יביאו לעצירת פרויקט הגרעין, ואני בטוח שעוד נהדק אותן יותר ויותר. זהו הסיכוי הטוב ביותר למנוע גרעין איראני, אבל לא פסלנו אף אפשרות אחרת", דברי השגריר באוניברסיטה. 

השגריר גולד הציג קו ברור אל מול תוכנית הגרעין האיראנית: "אנחנו חולקים את הדאגה העמוקה מהניסיון של איראן להשיג נשק גרעיני, אנחנו רואים אותם משקרים לקהילה הבינלאומית ואנו רואים באיראן גרעינית איום על ישראל, על המזרח התיכון ועל העולם כולו. לכן פעלנו בשיתוף ישראל ומדינות אחרות בהטלת סנקציות קשות ביותר, שכבר נותנות את אותותיהן".

גולד הוסיף כי הוא מודע לכך שהסנקציות עדיין לא הביאו לתוצאה הרצויה – הפסקת פרויקט הגרעין – אולם בריטניה מאמינה כי המשך הסנקציות ואף החרפתן הן האפשרות הטובה ביותר שיכולה להביא לעצירת פרויקט הגרעין. עוד הוסיף, כי בריטניה לא פסלה אף אפשרות אחרת וכי ממשלת בריטניה מאמינה שבשלב זה, אופציה צבאית לא תועיל ואף תסייע למשטר האיראני.

כשנשאל מה יקרה אם איראן תגיע לפצצה גרעינית לפני שהסנקציות יעבדו הוא ענה, "אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי התפתחות תוכנית הגרעין, כדי לא להתעורר יום אחד בבוקר ולראות שאיחרנו את המועד. ממשלת בריטניה תעשה הכל כדי שזה לא יקרה".

בהתייחסו למצב הביטחוני בדרום אמר השגריר כי בריטניה מגנה את ירי הטילים מרצועת עזה וכי הם תומכים במאמצים של מצרים להרגעת השטח ומכירים בזכותה של ישראל להגן על עצמה, אולם הוסיף כי השאלה היא איך עושים זאת תוך הנמכת הסיכוי לעימות. השגריר גולד אף התייחס לכוונה של הפלסטינים לפנות לאו"ם כדי לקבל מעמד של מדינה משקיפה ואמר כי ממשלת בריטניה מתנגדת נחרצות לפנייה כזו וכי הדרך היחידה להניע את המשא ומתן היא דרך שיחות בין ישראל והפלסטינים.

השגריר, שפתח את דבריו בציון הידידות הגדולה בין ישראל ומצרים אמר כי היעד הברור שהוטל עליו בתפקידו הוא חיזוק הקשרים בין ישראל ובריטניה, תוך שהוא מציין בעיקר את חיזוק הקשרים ברמה האקדמית והמחקרית. "יש תפיסה שהקמפוסים בבריטניה עוינים כלפי מדינת ישראל. אני נמצא בבריטניה כל חודש ובכל פעם כזו אני הולך לאוניברסיטה אחרת ואני רוצה לומר לכם שהמצב בפועל הוא הפוך לחלוטין וכי יש אהדה גדולה כלפי ישראל בקמפוסים".

בפגישה שנערכה עם נשיא אוניברסיטת חיפה, עמוס שפירא, אמר האחרון כי הוא רואה חשיבות רבה בחיזוק הקשרים האקדמיים בין המדינות, מכיוון שחיזוק המחקר וההשכלה הגבוהה הוא צורך קיומי של מדינת ישראל.

מטרת היום הבריטי שהתקיים בשיתוף המועצה הבריטית בישראל, היה בין היתר לקדם לימודים בבריטניה, כחלק מחיזוק הקשרים האקדמיים בין בריטניה וישראל. ג'וליה טוביאס, מנהלת תחום השכלה גבוהה במועצה הבריטית, אמרה, "אנו בקשר עם סטודנטים ישראלים שבוחרים ללמוד בבריטניה ויודעים שהם חוזרים לישראל שבעי רצון ומלאי חוויות חיוביות".