מסמך ההבנות: ישראל ויתרה על 'מרחב הביטחון'

עד כה אסרה ישראל הגעת פלשתינים למרחק 300 מטר מגדר הרצועה כדי למנוע פיגועים – במסמך ההבנות עם החמאס נקבע שההגבלה מבוטלת

חגי הוברמן , ח' בכסלו תשע"ג

מסמך ההבנות בין ישראל והחמאס
מסמך ההבנות בין ישראל והחמאס
מצרים

במסמך ההבנות בין ישראל והחמאס, שנוסח בתיווך מצרים, עליו מתבססת הפסקת האש, הסכימה ישראל לוותר על "רצועת הביטחון" לאורך גבול הרצועה מצידו הפלשתיני. כך עולה מנוסח המסמך המצורף כאן.

בסעיף השלישי בחלק הראשון של ההסכם, נכתב: "המעברים ייפתחו ותינתן הקלה לתנועת בני אדם וסחורות. לא תוגבל תנועתם של תושבי (עזה) ולא יבוצע ניסיון לפגוע בהם באיזור הגבול. הדבר יבוצע 24 שעות מרגע כניסת ההסכם לתוקף".

אחת מנקודות המחלוקת בין ישראל והחמאס, היתה הקביעה החד-צדדית של ישראל כי כל מי שמתקרב לגדר הגבול במרחק של פחות מ-300 מטרים מהגדר, עלול להיפגע מהירי. הדבר נקבע כדי למנוע הנחת מיטענים בידי מחבלים לאורך הגדר. במסמך ההבנות נקבע כאמור שההגבלה מבוטלת:  "לא תוגבל תנועתם של תושבי (עזה) ולא יבוצע ניסיון לפגוע בהם באיזור הגבול".

מסמך ההבנות בין ישראל והחמאס חגי הוברמן

המסמך המצורף כאן, שכותרתו הוא "הבנות מיוחדות על הפסקת האש ברצועת עזה", כולל בראש ובראשונה את הסעיף הדורש מישראל להפסיק לתקוף ולחסל: "ישראל תפסיק את כל המתקפות על רצועת עזה מהאוויר, מהיבשה ומהים, ובין השאר תפסיק את החדירות ואת הפגיעה בבני אדם".

בנוסף, כולל ההסכם סעיף הדורש מהפלסטינים להפסיק את כל התקיפות האלימות נגד ישראל. "הפלגים הפלסטינים יפסיקו את כל המתקפות שלהם מרצועת עזה לכיוון ישראל, דבר הכולל בין השאר ירי רקטות ותקיפות לאורך הגבול", נכתב.

בחלקו השני של ההסכם, העוסק באופן יישומו בפועל, נכתב כי מצרים תקבל ערבויות מכל צד על התחייבותו למלא אחר פרטי ההסכם. כמו כן, נכתב כי כל צד יתחייב שלא להפר את ההבנות שהושגו וכי במידה שלצד מסוים תהיינה טענות והערות, עליו לפנות למצרים כמי שמפקחת על ההסכם במטרה לפתור את הנושא.