קאוצ'רים תחת כל עץ רענן, אך ללא פיקוח

ישראל הפכה בשנים האחרונות למדינת קאוצ'רים לכל תחום מזוגיות ועד נוער מתזונה ועד רוגע -פיקוח על התחום עדיין אין.

שמעון כהן , י"ג בכסלו תשע"ג

אילוסטרציה
אילוסטרציה
פלאש 90

בשנים האחרונות נדמה שהארץ כולה כוסתה בקאוצ'רים, מאמנים, כמעט לכל תחום, מתזונה ועד זוגיות, מרוגע נפשי ועד התמודדות עם גיל ההתבגרות. כמעט לכל דבר ולכל תחום יש מגוון קאוצ'רים שמציעים את מרכולתם לציבור הרחב.

אבל האם מעמדם של הקואצ'רים מוסדר בחוק? האם תחומי אחריותם קבועה ומוגדרת? האם קיימת חובה חוקית כלשהי לעבור הכשרה מסוימת כדי להיקרא קאוצ'ר? מה מחויבויותיהם האתיות של הקאוצ'רים? האם הם נחשבים כרופאים? מדריכים? מסתבר שהחוק הישראלי עדיין לא עידכן את עצמו ועדיין לא קבע את הנורמות עבור מי שבידיו שמים עשרות ומאות אלפים את יהבם ואת כספם מתוך אמונה שבפניהם ניצב מומחה ולא שרלטן תאב בצע.

בימים אלה שוגר לשר התמ"ת, שלום שמחון, מכתבם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בראון, ובו הם דורשים לקבוע מנגנון המפקח על פעילותם של קאוצ'רים על רבדיה השונים.

במכתבם לשמחון כותבים השניים: "בשנים האחרונות נפוצה בישראל פעילותם של "מאמנים אישיים" – אנשים העוסקים באימון של יחידים ושל קבוצות, במגוון שיטות הדרכה והנחיה, במטרה להשיג יעדים או מיומנויות מסויימים. בתחום זה הקדימה המציאות את דבר המחוקק, בצעדי ענק. כך, למרות פעילותם העניפה של המאמנים האישיים, עם כל רובדי האוכלוסיה, הרי נכון להיום אין בנמצא הסדר חוקי לענין מקצוע / עיסוק זה".

"בהעדר הסדר חוקי, מאמיר מספרם של המאמנים האישיים, מיום ליום, ו"צצים" תחומים רבים בהם הינם עוסקים. במקרה הטוב, בוגר "קורס אימון" מדפיס כרטיס ביקור, עליו מתנוסס התואר "מאמן אישי",  ובמקרה הפחות טוב עוסקים בכך אנשים רבים, אשר לא עברו הכשרה כלשהי. למרות נסיונותיהם של גופים שונים, השואפים לאגד את המאמנים האישיים, והנסיונות להקים ועדות הסמכה ולאשר תוכניות לימוד להכשרת מאמנים – נכון לעכשיו אין חקיקה בנושא, ואין גוף רשמי המפקח על המוסדות השונים המכשירים מאמנים ועל תוכניות הלימוד להכשרתם".

מוסיפים השניים וכותבים כי "הואיל והמחוקק טרם אישר גוף כלשהו, אשר בסמכותו לאשרר וליתן תוקף לתעודות לאימון אישי, הרי גופים שונים המאשרים תעודות של מאמנים אישיים פועלים ללא סמכות חוקית לכך. למעשה, כל מאן דהוא יכול לכנות עצמו "מאמן" ולפצוח בקריירה של מאמן לחיים, מאמן להשגת אושר, מאמן לזוגיות, מאמן תזונה וכן הלאה".

עורכי הדין מדגישים את הבעייתיות המיוחדת הקיימת בקואצ'רים לבני נוער וילדים: "אחרי הקאוצי'נג לעסקים, לזוגיות, להרזיה, לקריירה, התפתח גם תחום אימון אישי לילדים ולבני נוער. זאת, מבלי שיהא פיקוח על זהות המאמנים, הכשרתם, התכנים ושיטות העבודה שלהם והתאמתם לטיפול בילדים. כך, הגבול בין מאמן אישי ראוי לבין "סתם" שרלטן – הוא דק מאוד וקל מאוד לחצייה".

"הנזקים הטמונים באי הסדרה חוקית של מקצוע זה – הינם רבים וחמורים. העוסק ב"אימון אישי" זוכה להיכנס לנבכי חייהם ונפשם של מטופלים,  מבלי שתיבחן מידת ההכשרה שלו, מידת התאמתו לתפקיד, אופן פעולתו וכן הלאה. המפסידים העיקריים של תחום פרוץ זה הינם כמובן המטופלים עצמם".

עוד על חומרת הפגיעה של קואצ'רים חסרי פיקוח ואכיפה כותבים השניים: "במצב בו פונה אדם למאמן אישי, ויש בכוחו של זה לגרום למטופל להשפיע על מהלך חייו, להחליט החלטות הרות גורל, לבצע מהפכים בחייו, כדוגמת עזיבת זוגיות, מעבר דירה, החלפת מקום עבודה –  יש לדאוג לנטילת אחריות של המאמנים האישיים על פעילותם".

יצוין כי בעבר הוגשה הצעת חוק להסדרת תחום העיסוק בקאוצ'ינג בארץ, ברם זו לא הבשילה לכדי חקיקה.

לנוכח הדברים מבקשים עורכי הדין משמחון שיפעל "לקביעת הכרה חוקית במקצוע "מאמן אישי", לפקח על הכשרתם ועל עבודתם של המאמנים, ולקבוע קריטריונים לבחינת פעילותם, כמו גם כללי אתיקה המתייחסים אליהם, להגדיר את תחום האחריות המקצועית, ולקבוע אמות מידה מקצועיות, אשר מי שחורג מהן יתמודד עם תביעת רשלנות ועלול יהא לאבד את רשיון עיסוקו במקצוע. הסדרה חוקית של התחום האמור תציב רף מקצועי להכשרתם של העוסקים באימון, ותאפשר הגנה על הציבור מפני קבלת אימון ממי שלא הוכשר לכך".

לדבריהם "החוק יקבע את ההשכלה הרלבנטית,  המומחיות והנסיון הנדרשים, כללי אתיקה של מאמנים, קריטריונים לקבלת תעודת הסמכה לאימון ורישום מסודר בפנקס המאמנים המומחים, פיקוח מבחני הסמכה ודרישות סף, קביעת קוד אתי וענישה פלילית למפרים את החוק".