דרישה: לחקור מחדש את רצח תאיר ראדה ז"ל

עדות המומחה הבינ"ל לטביעות נעליים ולפיה אין קשר בין טביעת נעלו של רומן זדורוב לזירת רצח תאיר ראדה מחדשת את הקריאה לפתיחת התיק.

שמעון כהן , ט"ו בכסלו תשע"ג

משפט
משפט
פלאש 90

בעקבות קביעתו של המומחה האמריקאי, וויליאם בוזדיאק, איש הזיהוי הפלילי של ה- F.B.I, שטביעות הנעליים שנמצאו על גופתה של תאיר ראדה ז"ל אינן של רומן זדורוב, מחדשים עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און את קריאתם לחקירה מחודשת של הפרשה.

כזכור, המומחה, ויליאם בוזדיאק, שכתב את ספרי היסוד בתחום השוואת טביעות נעליים ונחשב למומחה המוביל בעולם בתחום זה, הגיע לאחרונה לארץ, חקר את הפרשה וקבע כי לא רק שלא ניתן לקבוע כי טביעות הנעליים הן של זדורוב, אלא שלא ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר בטביעת נעל.

נזכיר כי החוקרים הפרטיים שבדקו את הפרשה קבעו כי הסימונים על מכנסיה של המנוחה הם סימני המכשיר הסלולארי שהיה בכיסה וכלל לא טביעות נעל, כפי שמתברר ככל הנראה כעת עם קביעתו של המומחה האמריקאי.

נזכיר כי עורכי הדין כהן ובר-און קראו זה מכבר לפתיחת תיק החקירה ולמיצוי כיווני החקירה לפיהם הרוצח עדיין מסתובב חופשי. השניים לא הסתפקו בקריאה, ובפניות אותן שיגרו אל הגורמים המוסמכים, אלא אף פנו לבג"צ בעתירה לפתיחת תיק החקירה מחדש. על אף הטענות שהוצגו לבית המשפט בחר בג"צ לדחות את העתירה. זאת, למרות שעורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און צירפו לעתירתם שלל הוכחות, נחרצות, לפיהן זדורוב אינו הרוצח, ובכלל כך הוכיחו, שטביעת הנעל שנמצאה בזירה אינה של זדורוב.

כעת, עם הגעת עדותו של המומחה מחדשים עורכי הדין את קריאתם לחקור את הפרשה מחדש.

לטענת עורכי הדין בר-און וכהן יש בנמצא ראיות מזירת הרצח, המלמדות על מעורבות בני נוער ברצח, ולמרות זאת נמנעה המשטרה לחקור ראיות אלה ולמצות את חקירת בני הנוער ומידת מעורבותם ברצח הילדה .

השניים מוסיפים ומציינים כי מעבר לממצאים ביולוגים המלמדים על מעורבות אחרים, שאינם רומן זדורוב, בביצוע הרצח, יש בידי המשטרה שלל עדויות, של נערים ונערות,  הקושרים בני נוער מסויימים לרצח, מעוררים חשד כבד לתיאום גירסאות, ואפילו מספקים את המניע לרצח. בנוסף, הם קובעים, יש בנמצא ראיות לכך שהנרצחת הכירה היכרות מוקדמת את רוצחה.

לטענתם על אף שנגד רומן זדורוב לא נמצאה ראיה מוחשית ממשית בזירת הרצח – נמנעה המשטרה לחקור את מעורבותם של בני הנוער ברצח הילדה.

לאחר הגשת העתירה בראשית חודש מרץ 2011 הגישו עו"ד  ורד  כהן  ורענן  בר–און לבג"צ, בשמם של המהנדס דורון בלדינגר וד"ר חיים סדובסקי, בקשה לצירוף ממצא נוסף לעתירה. מסתבר כי לאחר הגשת העתירה לבג"צ התקבלו מאות תגובות וכן מידע רב לענין מעורבותם הלכאורית של בני נוער ברציחתה של הילדה.

עורכי הדין מסבירים כי לאחר הגשת העתירה עלה בידם לאתר את נהג המונית שאסף במוניתו, מקצרין, מיד לאחר זמן ביצוע רצח הילדה, שלושה נערים אשר אף משטרת ישראל עצמה חשדה כי קשורים לרצח.

במהלך השיחה שהתקיימה לראשונה עם נהג המונית  ביום 28/2/2011 הסתבר לראשונה כי המשטרה נמנעה מלחקור שלושה נערים שנחשדו על ידה כמעורבים ברצח על אף עדות מפורשת שמסר הנהג.

לטענת עורכי הדין בר-און וכהן "למרות שהסתבר כי שלושת הנערים אותם "איתרה" המשטרה אינם (!!!)  שלושת הנערים שהסיע נהג המונית זנחה המשטרה כיוון חקירה זה , ונמנעה מלתור אחר שלושת הנערים ה"אמיתיים" – הם הנערים שהסיע נהג המונית".

את טענת המשטרה כאילו זיהה נהג המונית את בני הנוער אותם הסיע במסדר זיהוי שללו שני עורכי הדין וקבעו כי טענה זו אינה נכונה עובדתית. לדבריהם "לא זו בלבד שנהג המונית לא זיהה את הנערים (ה"לא נכונים") אותם "תפסה" המשטרה, אלא אף נהג המונית התעקש להודיע , פעם אחר פעם, כי חד משמעית  -  אין הם הנערים אותם הסיע".

עורכי הדין מציגים שורת ראיות שהעלו כבר בעבר את החובה לחקור שנית את הפרשה, אך המשטרה סירבה לעשות כן. בין הנתונים: "כתמי דם במקום בו עלו שלושת הנערים למונית, ולצה מוכתמת בדם במקום בו הוריד נהג המונית את הנער הנסער, נער האוחז ראשו בשתי ידיו ומקונן " מה עשיתי ? מה עשיתי ", שני נערים המהסים אותו : "הכל מאחורינו, שתוק!", נהג מונית המוסר עדות מפורטת על כל אלה ומעיד "הרגשתי שמשהו לא בסדר ", נהג מונית שטוען בתוקף כי שלושת הנערים אותם 

 " מצאה" המשטרה אינם הנערים שהסיע, וכמובן נמצא כי הללו כלל אינם קשורים לרצח), נהג מונית שטוען כי למרות שחזר והודיע למשטרה כי הנערים שהעמידה מולו לזיהוי  –  אינם הנערים שהסיע, התעלמה המשטרה מדבריו ("הרגשתי שהפור נפל ").

עוד מוסיפים עורכי הדין ומזכירים כי הציגו שלל ראיות המחזקות את הנטען בעתירתם: אישורה של נערה מבית הספר המעידה על סכסוך חברתי חריף עד כדי חרם נגד תאיר ז"ל. ממצאים בעניין מקרי אלימות קשים נוספים בבית הספר בתקופה שקדמה לרצח וכמו כן פעולות ההשתקה והטיוח שלטענתם בוצעו מצד גורמים במועצת קצרין.

"הממצאים מלמדים, כי להורי התלמידים בבית הספר היה ברור מאוד כי רצח הילדה האומללה היה אירוע שיא, לאחר רצף קשה של מעשי אלימות. לענין זה מפנים העותרים, בין היתר לפרוטוקולים של ישיבות שקיימו הגורמים המוסמכים בעיר קצרין", אומרים שני עורכי הדין.

לדבריהם חשיבות עדותו המומחה האמריקאי גדולה משום היות ראיית הסוליה שלכאורה תאמה את נעלו של זדורוב העדות המרכזית שהובילה להרשעתו. "המאשימה הסתמכה על עקבת נעל, שלכאורה בוצע בה מעשה בידוי ראיות, למרות שבה בשעה מצויות בזירת הרצח מספר עקבות נעלים ברורות, טבולות בדם, אותן לא טרחה משטרת ישראל לבדוק, קל וחומר לא טרחה להשוות לנעלי חשודים פוטנציאליים אשר קשרו עצמם לזירת הרצח ושמותיהם מפורטים בעתירה".

"בזירת הרצח אין בנמצא עקבות נעלים של המורשע ברצח, אבל כן יש בנמצא עקבות נעלים זרות אחרות, ברורות ביותר, ובמידות נעליים קטנות. כל אלה מצויים בידי משטרת ישראל עצמה, ובכל זאת נמנעה מלחוקרן", מוסיפים עורכי הדין הסבורים כי "אין ספק, כי בני נוער יודעים עובדות, הקשורות לרצח".

כראיה לכך הם מציגים עדות מצולמת של נערה נוספת המעידה על כך שהיא יודעת עובדות מסויימות על הרצח. זאת מעבר לעדותה של הנערה הקודמת שנזכרה בעתירה כמי שהעידה בגלוי כי ידועים לה פרטים בנוגע לזהות הרוצחים.

על אף כל אלה דחה בג"צ את עתירתם של עורכי הדין בר-און וכהן ודרישתם לחקירה מחודשת. כעת כאשר חוות דעת של מומחה בעל שם עולמי חוזרת על טענותיהם הם מקווים שתישמע קריאתם לפתוח את החקירה מחדש ולהביא למציאת הרוצחים ולשחרורו של מי שהתיק הולבש עליו.