מדד השחיתות: ישראל במקום ה-39

ישראל במקום ה-39 מבין 178 מדינות במדד השחיתות. בצמרת דנמרק פינלנד וניו זילנד. בתחתית אפגניסטן, צפון קוריאה וסומליה.

אורלי הררי , כ"א בכסלו תשע"ג

מחפשים את הכסף
מחפשים את הכסף
פלאש 90

עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, השלוחה הישראלי של ארגון Transparency International) TI ), מפרסמת היום את מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2012.

על פי הנתונים ישראל קיבלה השנה את הציון 60 מתוך 100 ודורגה במקום ה-39 מבין 178 המדינות שנבדקו. בהשוואה לשנים קודמות לא חל כל שינוי משמעותי ביחס למאבק בשחיתות ולרמת הנזק שהיא מסבה. מדד תפישת השחיתות המכונה "מדד המדדים", מציג את היקפי השחיתות בסקטור הציבורי במבט השוואתי בכל העולם. המדד מבוסס על ראיונות, סקרים ועמדות של אנשי עסקים ומומחים בארץ הנבדקת ומחוצה ומתבצע על-ידי מיטב מכוני המחקר והאוניברסיטאות בעולם. ציון 0 מוענק למדינה הנתפשת כמושחתת ביותר והציון 100 למדינה הנתפשת ככזו הנקייה משחיתות.

העשירייה המובילה מורכבת זה שנים כמעט כולה ממדינות החברות ב-OECD, כשאת הדירוג השנה מובילות דנמרק, פינלנד וניו-זילנד עם הציון 90, זאת תודות למערכת נגישות גבוהה למידע וחוקים המסדירים את התנהגות בעלי תפקיד ציבורי.אחריהן מדורגות שבדיה, שקיבלה את הציון 88, לאחריה סינגפר עם ציון 87, שוויץ עם ציון 86 אוסטרליה ונורבגיה עם ציון 85, וקנדה והולנד עם ציון 84. כך מדווחת עמותת השקיפות.

כאשר בוחנים את הציונים שקיבלו 37 מדינות ה-OECD, ממוקמת ישראל בחציון התחתון (מקום 24), כשמעליה ניתן למצוא את צ'ילה (מקום 13 עם ציון 20), אירלנד (מקום 15 עם ציון 25), ספרד (מקום 16 עם ציון 30) ופורטוגל (מקום 18 עם ציון 33).

מבט על האזור מגלה כי שכנותיה של ישראל קיבלו ציונים נמוכים יותר. ירדן דורגה במקום ה-58 ציון 48, מצרים דורגה במקום ה-118 עם ציון 32 ואילו סוריה דורגה במקום ה-144 עם ציון 26.

המדינות בתחתית המדד נשארו גם השנה, אפגניסטן, צפון קוריאה וסומליה עם ציון 8 המעיד על העדר מנהיגות ישרה מחד והעדר ארגונים ציבוריים אפקטיבים מנגד.

לדברי יואב להמן, המפקח על הבנקים לשעבר וחבר הוועד המנהל של עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, "העובדה שישראל דורכת במקום במדד תפישת השחיתות העולמית היא מטרידה ומצריכה פעולה ממשית לשיפור. נושא כספי ציבור והקצאת תקציבים אינם שקופים דיים. הנתונים קיימים אבל קשה מאוד לקבל את התמונה האמיתית ולהתחקות אחר הכסף. עלינו לזכור שנושא השקיפות והמלחמה בשחיתות הוא חברתי מן המדרגה הראשונה.השקיפות תוודא כי הקצאת המשאבים תהיה לטובת הציבור הרחב. הדרך להקצאה הוגנת עוברת בשקיפות התהליך". הוא הוסיף, כי "תופעת קירבת ההון לשלטון רווחת למדי בישראל. הגברת השקיפות תוכל לסייע לצמצם את נזקיה של התופעה".

גליה שגיא, מנהלת עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, אומרת כי "אנחנו נמצאים בתקופה חשובה, תקופה של בחירות. חזרתם של אנשי ציבור אשר הואשמו בפלילים לזירה הציבורית, כאילו היה מדובר בדבר טבעי, היא חמורה ביותר. ניקיון הכפיים של אישי הציבור חייב לתפוס חשיבות עליונה ועל הציבור בישראל לדרוש זאת מאלו המקבלים את קולו". "במסגרת הבחירות" מוסיפה שגיא, "על המפלגות להתחייב לגבי פעילותן בנושאים של התנהלות שקופה ואחראית ומחוייבות למאבק בשחיתות. ציבור הבוחרים חייב להכניס נושאים ומחוייבות אלו למכלול השיקולים לפיהם הוא בוחר למי לתת את קולו ואמונו".