השוואה שכזוחזקי עזרא

בג"ץ דן הבוקר זו בעתירה שהגיש גוש שלום נגד "חוק החרם" האוסר על קריאה לחרם על מוצרי התנחלויות. בא כוח 'גוש שלום': החרם הוא כלי לגיטימי ובלתי אלים.

בהרכב יושב נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס, סלים ג'ובראן ואסתר חיות.

בפתח הדברים אמרה עורכת הדין המייצגת את 'גוש שלום', כי משמעות החוק נגד חרם הוא ש"הרוב הפוליטי השתמש ברוב שלו כדי לפגוע במיעוט כדי לפגוע בחופש הביטוי שלו והזכויות של המיעוט הפוליטי".

לדבריה "יש כאן עריצות הרוב. שימוש לרעה בכוח הפוליטי. החוק הזה לא רק יוצר את ההגבלה על חופש הביטוי אלא גם  הגבלה השתקת המיעוט. תוך עטיפה יפה של מילים העבירו את החוק. חוק שבעצם בא להגן על התנחלויות".

לדברים אלה מצטרף עו"ד עדי ברקאי, עותר פרטי, ואומר: "חרם הוא כלי מוכר והוא כלי דמוקרטי ולא אלים. עד היום יש יהודים (ניצולי שואה) שמחרימים מוצרים מגרמניה…".

השופטת חיות ביקרה את אמירתו זו של עורך הדין רמתי המבטאים לכאורה השוואה בין ישראל לשלטון הנאצי: "אני מקווה שאדוני לא עושה שימוש ומשווה…", אמרה השופטת. בתגובה אמר עו"ד רמתי כי לא זו הייתה כוונתו.

"אנחנו לא רוצים לתבוע אדם כזה או אחר בהתנחלות אלא נגד המוצרים המיוצרים התנחלויות", הדגיש בא כוחה של 'גוש שלום'.

במהלך הדיון ביקש השופט ג'וברן מהיועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, לפרוס את התיחסותו לביקורת הקשה כלפי החוק, כלשונו.

עו"ד ינון אמר: ”סברנו שמרכיב מסוים בחוק לא עובר ואנחנו לא מסתירים זאת שאדם שגר בהתנחלויות סובל מקשיים חוקתיים. בסופו של יום לא קיבלו את דעתינו המשפטיים ואין מחויבות של חברי הכנסת לקבל את דעתנו והם יכולים להצביע על פי דעתם ודרכם.

דעתי האישית שלי שזה לא מצב שקורה באופן תדיר, ולכן הכנסת שהיא החליטה כפי שהחליטה ולמרות שזה לא על דעתינו וקשה לנו לייצג את הכנסת בחוק זה אנחנו עומדים מאחורי החלטת הכנסת".

לדברי ינון "ההיגיון שעומד מאחורי החוק מבוסס על כך שמגוריו של אדם הם חלק מהתכונות הבסיסיות שלו ולכן אין לפגוע בשום אדם בשל היותו גר ביהודה ושומרון. המאבק על גבולות המדינה הם בכנסת ולא בדרך של חרמות של אדם בשל מקום מיגוריו. לסיום עמדת הכנסת היא: לדחות את העתירה".